התפתחות השיטה

שיטת VML  פותחה החל משנת 1996 ע”י ד”ר אלעד ושדי (DPT) בישראל מתוך טיפול בילד עם אוטיזם ואפרקסיה ורבלית קשה. לאחר 9 שנים של התנסות וחקירה במודל טיפולי זה נעשתה פנייה לד”ר ושדי על ידי מסר קלינאיות תקשורת בבקשה ללמוד את השיטה. פניות של ד”ר ושדי לאנשי מקצוע בכירים בתחום קלינאות התקשורת ,במטרה לקיים שיתוף פעולה בכתיבת המודל כשיטה נענו בשלילה. בלית ברירה נכתב המודל הטיפולי כשיטה מאורגנת באופן עצמאי ולאחר כחצי שנה יצא לדרך קורס ההכשרה הראשון. כך החל ד”ר ושדי להכשיר מטפלים בישראל לפי השיטה ולבנות את התיאוריה המדעית מאחוריה.

במשך השנים נערכו 2-3 קורסי הכשרה קטנים בישראל בהם עברו קלינאי תקשורת, מנתחי התנהגות, פיזיוטרפיסטים ועוד אנשי מקצוע שונים וכן הורים לילדים עם לקות בדיבור. מטרת ההכשרות היתה להעביר את הידע שנצבר לאורך השנים למטפלים נוספים שיוכלו לתת מענה לילדים עם אפרקסיה. קהל היעד העיקרי היו קלינאיות התקשורת. בשנת 2005 נערך הכינוס הראשון שח מרכז בו נכחו למעלה מ 100 קלינאיות תקשורת אשר באו לשמוע על השיטה החדשה. ההכשרה ניתנת למי שיכול לעשות שימוש בכלי הטיפולי בצורה מיטבית ולא באופן גורף. בשל כך קורסי ההכשרה קטנים וייחודים. עוד על נושא ההכשרה במהשך.

החל משנת 2010 החלה שיטת VML  להיות מיושמת באוסטרליה בטיפול במספר ילדים והכשרה של צוות מקומי של קלינאיות תקשורת. לאחר פרסום של סרטון קצר ברשת החברתית המציג את השיטה (https://www.youtube.com/watch?v=YfzhjKMYu7Q&t=147s) החלו להגיע פניות לקבלת טיפול ומידע מכל העולם והחלו להווצר קשרים טיפולים בינלאומיים.

לאורך השנים נבנו כלי הערכה וטיפול וכן נעשה מחקר אקדמי הבודק את יעילות השיטה ודן בהיבטים תיאורטים שונים. נכתבו מספר מאמרים ופרקים בספרים אשר חלקם פורסמו וחלקם נמצאים בשלבי עריכה או פרסום שונים. למעלה מ 1000 ילדים כבר טופלו לפי VML בישראל ובעולם ובשל ההכשרות הבינלאומיות הרחבות בשנים האחרונות המספר הולך וגדל.

משנת 2011 השיטה הוצגה בכנסים מדעיים ברחבי העולם. מספר המטפלים בישראל ואוסטרליה עלה והשיטה מיושמת כיום (2018) במרכזי טיפול בישראל, רומניה, סלובניה, טאיוון ואוסטרליה. כמו כן מיושמת השיטה בטיפולים בודדים ברחבי העולם במדינות כגון כגון פולין, מלזיה, ארהב, דרום אפריקה, רומניה, קרואטיה, אנגליה, פיליפינים, רוסיה ועוד.

מרכיבי השיטה

שיטת VML  מורכבת ממספר מערכים ייחודים:

הערכת היגוי – הערכה ייחודית אשר בחלקה הראשון הינה רב תחומית ובחלקה השני אוספת נתוני היגוי בצורה המיוחדת לשיטה. איסוף נתוני ההיגוי נעשה בשלושה חלקים מרכזיים – שלב קדם מילולי, היגוי הברות בודדות, היגוי מבעים רב הברתיים. לכל שאלון הערכה קיים אינדקס סדור ומפורט. הערכת ההיגוי כולת מיפוי של כל ההברות הבודדות בטבלה ייחודית. סדר ההברות בטבלה מאפשר למטפל לראות את כל האינפורמציה הקשורה להברות הבודדות בצורה נוחה וכן את האינטראקציות השונות בין ההברות השונות. 

ניתוח אנליטי מתמטי – נתוני ההערכה מנותחים בצורה אנליטית אלגוריתמית. צורת החשיבה בניתוח הנתונים נכתבה כאלגוריתם מתימטי בעל מאות תנאים מתימטים אשר מתכנסים בסופו של תהליך להחלטה בדבר נושאי הטיפול המרכזיים בתחום ההיגוי. כתיבת האלגוריתם המתימטי נעשתה לאחר שמהנדס בכיר אשר נחשף לשיטה בשלביה הראשונים העיר שקיים דפוס חזור בניתוח הנתונים ושניתן לתרגמו לשפה אלגוריתמית. לאחר מספר חודשי עבודה אינטנסיבית נכתב השלד האלגוריתמי לניתוח הנתונים ועבר שינויים ותוספות לאורך השנים עד לתצורתו הנוכחית. כיום השיטה כתובה כקוד מתימטי לתוכנה אשר יודעת להוציא תוכנית טיפול מהימנה ותקפה לאחר הזנת נתונים ספציפים.

טכניקות מנואליות – בשלביה הראשונים של השיטה היוו הטכניקות המנואליות את עיקר התרגול אך עם הזמן קבלו חשיבות משנית לטובת עקרונות הלמידה המוטורית. שיטת VML  כוללת מאות טכניקות מנואליות עבור כל פונמה או מהלך טיפולי הקשור בשלושת תחומי הטיפול – קדם ורבלי, הברה בודדת, צירוף הברות. חלק גדול מהטכניקות נמצאות בשימוש אנשי מקצוע רבים ושיטות אחרות וחלקן ייחודיות לשיטת VML. מעגל הטכניקות מתרחב כל הזמן עם למידת טכניקות ממקורות אחרים והמצאת טכניקות חדשות מתוך צרכי השטח הטיפולי.

השימוש בטכניקות המנואליות מבוסס על האנטומיה והפיזיולוגיה של הפקת הצליל וכן על הבדלים בין פונמות דומות לצורך הדגשתם. קיים דמיון בין השימוש בטכניקות אלו לעבודת פיזיוטרפיסט המסורתית או אנשי הטיפול המשתמשים במגע בעבודתם. דרך השימוש במגע מנחה המטפל את המטופל ללמידת דפוס התנועה הרצוי ולא רק דרך חיקוי ויזואלי או אודיטורי או דרך המשמעות השפתית. 

הטכניקות המנואליות התפתחו מתוך הקליניקה הטיפולית לאורך 20 שנה וממשיכות להתפתח כיום. כל הטכניקות מבוססות על ידע תיאורטי אנטומי/פיזיולוגי/פונטי.

עקרונות למידה מוטורית – עם השנים השימוש בעקרונות הלמידה המוטורים הפך להיות ציר מרכזי של שיטת VML. השיטה עושה שימוש בעקרונות הבאים באופן מסורתי מתחום האימון הוגפני, נגינה או ריקוד ומחילה אותם על למידת הדיבור. תחום הלמידה המוטורית הינו תחום ותיק במדע עם מחקר ענף ומעמיק. עבור שיטת VML נעשה שימוש במספר מקורות עיקריים ששימשו כבסיס הידע (Rose and Christina, 2006, Schmidt and Wrisberg, 2004  ( וכן המשך העמקה דרך חקירה עצמית ושימוש בספרות המקצועית המתפתחת. השימוש בעקרונות הלמידה המוטורים נעשה בשלבי ההערכה, ניתוח וההתערבות.

תפיסת טיפול רב תחומית דינמית – שיטת VML  מעיקרה הינה שיטת טיפול רב תחומית אשר דוגלת באינטגרציית המידע ברמות שונות. רב התחומיות באה לידי ביטוי בשיטה ברמת המטפל הבודד, אינטגרציית דיסיפלינות ושיטות, אינטגרציית מטרות ואמצעי טיפול, דינמיות הקשורה למשך טיפול, מקום הטיפול, אמצעי הטיפול והגורם המטפל/מתערב. מטרת הטיפול היא קידום היכולת של הילד כאשר כל שאר המשתנים הינם מרכיבים את התצרף המתאים ביותר לילד בנקודת הזמן הספציפית תוך נסיון לא להציב גבולות מחשבתיים, התעלמות מדעות קדומות ,תפיסות שמרניות או כל גורם מגביל אחר על מנת להביא לצורת ההתערבות האפקטיבית ביותר הנמדדת הסופו של דבר לפי התוצר הטיפולי.

תפיסה שכזאת עשויה לחצות גבולות מחשבתיים, מוסכמות חברתיות, תפיסות ישנות ותפיסות מקצועיות מקובלות משום שאינה תלויה בהם. התלות היחידה המשמעותית הקיימת היא בהשפעה הסופית על איכות הטיפול.

עקרונות למידה וטיפול ייחודיים – עם השנים התפתח מקבץ של עקרונות לימוד וטיפול כמארג מיוחד אשר יש לו חשיבות גדולה מאד בטיפול לפי VML. היכולת להשפיע ולקדם את הילדים אשר נמצאים במצוקה גדולה מאד מבחינת היכולת הורבלית אינה תלויה רק ביכולת המקצועית גרידא או בנסיונו תלוי השנים של המטפל , אינה תלויה רק ביכולת ניתוח הנתונים או ההבנה התיאורטית אלא גם ובעיקר בתחילה, ביכולת המטפל לטפל. היכולת המטפל ליצור קשר, לעורר מוטיבציה וסקרנות, להעמיד גבולות התנהגותיים, ליצור חיבור רגשי חזק עם הילד, להביא לידי מיקוד וריכוז המשימה, לנהל את זמן הטיפול ויחידותיו ועוד. ללא יכולת בסיסית זאת לא יוכל להתקיים טיפול איכותי ביחידת הקצה.

היזון חוזר – מערכת ההיזון החוזר ברמות השונות שלה הינה מרכיב חשוב ומשמעותי ביותר בשיטת VML. מטרת מערכת ההיזון החוזר היא לאפשר התקדמות בקצב מיטבי בתוכנית הטיפול ברמת השיעור הבודד, המערך השבועי, המערך החודשי ומעבר לכך. משמעות ההיזון החוזר היא רפלקציה עצמית , השוואה חוזרת ונשנית של מטרות הטיפול אל מול הביצוע וקיום תהליך תדריך/תחקיר עצמי או בליווי מקצועי. ביצוע תהליכים אלו מאפשר ברמת השיעור הבודד ומעבר לכך להתקדם בצורה מיטבית ובקצב מותאם לצרכים של הילד. לעיתים המסקנה תהיה שיש להמשיך עם אותם נושאים, לחזק תחום כזה או אחר או לנוע קדימה למטרות חדשות. אי קיום היזון חוזר בצורה טובה יביא לסטגנציה טיפולית, ירידה במוטיבציה לאורך זמן ועצירה של הטיפול.

תוכנית טיפול –  תוכנית הטיפול לפי שיטת VML  בנויה בצורה ייחודית ומורכבת מיחידת הטיפול, פירוט יחידת הטיפול ומינון כל יחידה בסדר היררכי ספציפי. לתוכנית התוויות ספציפיות לכל מטופל בהתאם לצרכיו הייחודים. תוכנית הטיפול כוללת את מיפוי הנתונים המשמש כמפה עבור המטפל במהלך הטיפול. מטרות התוכנית היא השגת שליטה טובה בנושאי הטיפול. לעיתים תפורט מטרה ספציפית עבור כל נושא טיפול.

ייחודיות השיטה

שיטת VML  צמחה והתפתחה משום שהתנאים המערכתיים המקצועיים איפשרו זאת והכינו את הקרקע לכך. השטח, קרי המשפחות, חיפשו פתרונות שלא היו בנמצא שכן אם היו, לא היה מקום לרעיון חדש ולא היה בו צורך. על מנת שהשיטה תתן מענה לבעיה שהמענה לה לא היה טוב מספיק בהכרח חייבת היתה להיות ייחודית. הייחוד של שיטת VML  בתחילת הדרך וגם כיום נעוץ במספר היבטים:

1. רוב שיטות הטיפול בדיבור האחרות אינן מתמקדות בצד המוטורי של ההיגוי באופן מעמיק כמו VML. השימוש הנרחב בעקרונות למידה מוטורית, טכניקות מנואליות ובידע המוטורי מאפשר גישה אחרת לפתרון הבעיה.
2. שיטת VML  מביאה רעיונות חדשים לעולם הטיפולי. אחד הרעיונות הוא התפיסה הרב תחומית הדינמית כאשר אופן הניתוח, תכנון הטיפול והגמישות באופן קיום התוכנית, מהווים את גורמי השוני הגדולים ביותר. מטפלים אשר מתקשים להסתגל לכך בשל קבעון מלימודים קודמים או סיבות אחרות יתקשו לפעול בתוך המערך הזה לא קשר לתוכן הטיפולי. מטפלים רבים שבאו ללמוד את השיטה לאורך השנים חשבו לקחת מספר טכניקות ולהשתמש בהן בטיפולים. מטפלים אלו גילו שאין לכך תוחלת או יעילות. השימוש בשיטה יעיל בעיקר אם משתמשים בה כמכלול שלם. לפעמים ההצלחה תלויה באופן היישום ולא בטכניקה עצמה. 
3. השיטה היא חלק ממערך רב תחומי ולא עומדת בפני עצמה. תהליך ההערכה של ההיגוי יכלול בתחילתו סקירה של כל תחומי ההתפתחות האחרים באופן מעמיק ורק אחר כך יבחן ההיגוי, וזאת על מנת להבין את מקומו של ההיגוי בתוך המערך הכולל.
4. כיום יש נסיון עם למעלה מ 1500 ילדים עם לקות בדיבור שטופלו לפי שיטת VML. נסיון זה מאפשר למידה עצמית ושיפור השיטה על בסיס קבוע. הנסיון הטיפולי מקיף שפות שונות, גילאים שונים, תרבויות שונות ומגוון רחב מאד של סינדרומים. השונות הרבה בצירוף הכמות הגדולה יוצרים מומחיות ייחודיות.
5. השיטה קשורה לתחום המחקרי באופן הדוק – כל הנתונים מכל ההערכות והטיפולים נשמרים ומנותחים בצורה רטרו ופרוספקטיבית. נערכים מחקרים של נושאים שונים טיפולים ותיאורטים על מנת לתת מענה לשאלות שונות הקשורות לטיפול. החשיבה הביקורתית המובילה את כל המערך הטיפולי נתמכת בידע מחקרי מקיף וייעוץ מחקרי שוטף על ידי מומחים בתחום המחקרי הססטיסטי.
6. השיטה בנויה בצורה מתימטית יסודית ואינה נשענת על תחושות בטן או הנחות לא מבוססות. קיימת שאיפה לרמת דיוק מכסימלית בטיפול תוך השענות על ידע מדעי קיים או אף דרך חשיבה ביקורתית כלפי הידע הקיים.
7. השיטה שואפת להנגשת הידע שנצבר לאנשי מקצוע ולמשפחות. הצורך הטיפולי של ילדים עם אפרקסיה ורבלית רב ונע בין 3-5 מקטעי טיפול בשבוע. היכולת של אנשי המקצוע לספק טיפול איכותי בהיקף הזה נמוכה ולעיתים קשה למצוא איש מקצוע מנוסה ואיכותי שייתן אפילו מפגש שבועי אחד בודד באופן עקבי. לכן יש צורך להנגשת המידע לכמה שיותר אנשי מקצוע ראויים שיכולים לתת מענה איכותי וכן למשפחות שכן הן במקרים מסוימים יכולות להיות חלק מרכזי שמייצר שינוי ביכולות של הילד.

הכשרת VML

מטרת הליך ההכשרה הוא לאפשר לכמה שיותר אנשי מקצוע בתחום להשתמש בכלי הטיפולי הנ”ל עבור ילדי ובוגרים עם אפרקסיה ורבלית. כמו כן הליך ההכשרה פונה למשפחות ומנגיש את הידע עבורן.

ההכשרה מחולקת לשתי קבוצות משתלמים: מסלול מטפל מקצועי ומסלול הורים. מסלול מטפל מקצועי מחייב מעבר של כל ההכשרה עם מענה על כל הדרישות המקצועיות. מסלול הורים מיועד להורים או מטפלים אשר עוסקים במקרה בודד ורוצים לקבל את הכלים להתמודד עם מקרה זה. במסלול זה לא נדרשת עמידה בכל המטלות הנוספות ואין המשתלם מוכשר כמטפל VML.

תהליך ההכשרה הבסיסי כולל 60 שעות למידה תיאורטית ו 100 שעות התנסות קלינית דרך שלושה מקרים טיפוליים. בנוסף כל משתלם נדרש להגיש מספר עבודות רפלקטיביות לגבי החומר הנלמד בקורס ומקבל פידבק על כל עבודה שהוגשה.  קבלת תעודה תלויה במעבר מבחן מסכם והצגת כל המטלות הלימודיות. מתלמד שאינו קלינאי תקשורת צריך להשלים 4 עבודות תיאורטיות הנוגעות בחומרי הליבה הקשורים לקורס לאורך שנת ההכשרה.

אופן ההכשרה – אינו קבוע ותלוי בקבוצה הלומדת אך יקיף בכל מקרה את אותו היקף חומר תיאורטי ומעשי. אופני הכשרה פוטנציאלים: לימודים פרונטלים יום בשבוע, קורס מרוכז בן שבוע ימים, 3 מפגשים בני 20 שעות לאורך  8 חודשים. 2 מפגשים בני 30 שעות כל אחד לאורך מספר חודשים.

תנאי קבלה – נסיון של 3 שנים כמטפל, המלצות, ראיון אישי, לימודים אקדמים לתואר ראשון אינם תנאי אך בהחלט מומלצים, תשוקה  להיות מטפל מן השורה. ההכשרה פונה בראש וראשונה לקלינאי תקשורת אך בנוסף לכל מטפל שהוא אשר עומד בקריטריונים ומעונין לפעול בתחום ההיגוי