הטיפול בדיבור כחלק ממערך טיפול תקשורתי

מרכז יעל התמחה עד היום בטיפול בדיבור, קידום היכולת הטכנית של הדיבור על מנת לאפשר לילדים עם לקות מסוג דיספרקסיה של הדיבור להיות מסוגלים לתקשר באופן מילולי. לאורך השנים נמצאו טכניקות שונות ונצבר נסיון רב בתחום והשיפור הטכני בהיגוי המילולי ניכר לעין והושג ברוב המקרים הטיפוליים. לאחרונה נתקלנו במחסום חדש בולט לעין. הטיפול בדיספרקסיה המילולית אצל ילדים עם לקות תקשורתית לעיתים פתר את בעיית הדיבור והשפיע באופן ישיר ומשמעותי על איכויות התקשורת שלהם, אצל ילדים אחרים עם אוטיזם מלא השיפור ביכולות המילוליות לא השפיע באופן משמעותי על היכולות התקשורתיות על אף שנוסף להם כלי תקשורתי נוסף. המצוקה הטיפולית שנוצרה הביאה את חברי המרכז לחפש אחר תשובות בכיוון זה. הרי הטיפול בדיבור בסופו של דבר הנו רק חלק ממערך הטיפול התקשורתי הכולל. הבעיה הרחבה שנתקלנו בה הבהירה את מטרת הטיפול המרכזית – שיפור היכולת התקשורתית של הילד. אם היכולת המילולית היא “צוואר הבקבוק” בהקשר זה אזי “הפקק” ישתחרר והתקשורת תשתפר באופן משמעותי , אך אם יש גורמים נוספים מרכזיים אשר אינם מאפשרים תקשורת אזי יש לטפל בהם במקביל ואולי אף בעדיפות ראשונה.

השאלות שעלו בעקבות הקשיים שנתקלנו בהן היו מדוע הילד אינו משתמש בכלי המילולי שניתן לו? מה עוצר אותו? האם זהו ענין התנהגותי? האם ישנם גורמים שונים אחרים?

אחת הדוגמאות שעלתה הייתה של ילד שהחל טיפול בגיל 6 שנים ללא יכולת מילולית בכלל ורכש לאחר תהליך של שנתיים לערך יכולת מילולית מספקת , הוא היה מסוגל להגות מילים בחיקוי, לשיים חפצים ופעולות ולמעשה היה לו כלי אופציונלי, לא איכותי לשימוש בשפה מילולית. אותו ילד היה מסוגל לתקשר בצורה מצוינת באמצעות תמונות לסיפוק צרכיו אך המחסום התקשורתי לא נפרץ. לא ראינו שימוש מילולי עצמאי אלא כתגובה לפנייה של הסביבה (פן נוסף וחשוב של שימוש בשפה מילולית) ולמעשה מוקד הטיפול היה צריך להשתנות. ההנחה שכאשר תהיה יכולת מילולית השימוש בשפה המילולית יגבר וכן הרצון לתקשר לא פעל אצל אותו ילד. תהליכים דומים אנו רואים אצל ילדים נוספים אשר רוכשים יכולות מילוליות ולא מביאים אותן לידי ביטוי. השאלות אשר עלו הביאו אותנו לנסות ולפתח תרשים זרימה אשר ינסה להגדירבאופן סכמטי את התנאים להתפתחות התקשורת בכלל והתקשורת המילולית בפרט. מתוך הדיונים בנושא וחומר ספרותי שנסקר עלו ארבעה תחומים מרכזיים:

תפיסת הסביבה וויסות עצמי

 קיום מעגלי תקשורת עם הסביבה

יזימת תקשורת עם הסביבה

שימוש בכלים שפתיים

בכל תחום פורטו נושאי משנה אשר אמורים להתפתח ולאפשר את התפתחות התקשורת ולכל נושא משנה נבנה מפתח יכולות מפתולוגיה מלאה ליכולת תקינה בגבול הנורמה. התפתחות התחומים הללו מגיעה לידי פרגמטיקה ראשונית כבר בגיל שנה ומשם הולכת ומשתכללת. שלושת התחומים הראשונים מתפתחים באופן בסיסי בשנה הראשונה לחיים ומאפשרים את השימוש בשפה.

העיסוק המרכזי בטיפול התקשורתי (מעבר לפיתוח יכולת ההיגוי) היה בעיקר דרך התחום הרביעי “שימוש בכלים שפתיים”. הייתה נגיעה בתחום יזימת התקשורת ומעגלי תקשורת אך לא מעמיקה ויסודית. ההתבוננות על הילד דרך ארבעת המישורים בו זמנית מאפשרת להבין בצורה טובה יותר את הגורמים המשפיעים על היכולות התקשורתיות ועוזרת להתערב בצורה מדוייקת יותר. חלק מתת הנושאים קשורים ומשפיעים אחד על השני וחלקם אינם תלויים אחד בשני. הבנת השפה אינה קשורה בהכרח ביכולת יזימת קשר עם אדם אחראך ויסות חושי קשור ביזימה תקשורתית.

בדיקת הילדים עם לקות תקשורתית ולקות בדיבור כגון אוטיזם, דיספרקסיה מילולית או אחרים לפי ארבעת התחומים הללו עשוי לשנות את מהלך הטיפול בדיבור ולהביא להתערבות מעמיקה יותר גם בתחומי התקשורת.

SPECIAL INTRODUCTIONARY GIFT

10 FREE CREDITS

(worth $300)

Use it to get 10 FREE speech evaluations. Whenever you want, for whoever you want!

Just create your account, credits are automatically applied to your account!

This is time limited offer, it can end anytime. So don't hesitate, register now. Do you know a non-verbal child or child with speech deficit - let them know about this offer!