הדיבור עבור רובנו ככולנו הינו מיומנות “רגילה”, מולדת. רובנו לא מקדישים מחשבה ליכולת להפיק צלילים , לתת משמעות לצלילים הללו, לחבר אותם למילים ומשפטים ולבנות שפה עשירה היכולה להביע מסרים מאד מורכבים ומאפשרת לפתח חשיבה מורכבת ומופשטת. המשפט הארוך הזה מייצג את משמעות השפה ומורכבותה. הדיבור מהווה את הדרך היעילה ביותר להביע שפה אנושית. מתי אנחנו עוצרים וחושבים רגע על הדיבור? כאשר נולד לנו ילד אשר מתחיל לרכוש את היכולות המילוליות מגיל מספר שבועות, בגיל שנה כבר מפיק מילים ראשונות ובגיל שנתיים כבר משגע אותנו עם מלל בלתי נפסק.
מתי אנחנו שמים לב למשמעות הרבה של הדיבור? כשמשהו לא בסדר עם אותו ילד, כאשר הוא לא יכול לבטא את רצונותי ותחשותיו באופן מילולי ולא מצליח לבנות שפה. לקות מסוג זה נקראת לרוב דיספרקסיה ורבלית.
דיספרקסיה ורבלית היא לקות בדיבור הנובעת מלקות בתכנון המוטורי של הדיבור. ישנם הטוענים כי מקור הדיספרקסיה בלקויות בתחום הפונולוגי, קרי תהליכים שפתיים לקויים. אך מקובל היום להתייחס לדיספרקסיה כקושי מוטורי-תנועתי הקשור לדיבור. ובאמת , אם נסתכל על הדיבור ככלי ליישום יכולת שפתית נראה היבטים מוטרוים מאד מורכבים. בשונה מיכולות מוטוריות אחרות כגון קליעה לסל, לדיבור יש משמעויות נרחבות ומופשטות הרבה יותר מאשר קליעה לסל. ולכן, קשה להתייחס אליו מההיבט המוטורי לבדו.
הדיספרקסיה כשמה כן היא – חוסר בתכנון. במקרה הזה – תכנון מוטורי של הדיבור. על מנת להפיק צלילים פשוטים אנו מפעילים בו זמנית, בתיאום מושלם למעלה ממאה שרירים ביחידות זמן קצרות מאד. זוהי הפעולה התנועתית המורכבת ביותר בגוף האדם. כאשר הילד נתקל בקושי בתכנון הפעולה הוא אינו יכול לדבר – ברמות שונות.
מקור הפגיעה:
לקות בקלט התחושתי העמוק והשטחי מאזור אברי הדיבור.
לקות בקלט השמיעתי – סף השמיעה או העיבוד השמיעתי.
לקות בתכנון המוטורי של הדיבור המערב שלוש מערכות – נשימה, מיתרי קול ואברי הדיבור.
לפיכך, הטיפול בדיספרקסיה צריך לבוא מהמקום התחושתי-תנועתי עם מתן מקום נרחב להיבטים פונולוגים שפתיים. ההתערבות המוטורית בדיספרקסיה של הגפיים מאד ברורה – יש לבצע את אותה תנועה מספר רב של פעמים עד שהאדם מבין את כיוון התנועה ויכול לחזור עליה. תבחום הפיזיוטרפיה ברור שניתן לעזור לאנשים עם דיספרקסיה של הגפיים. במהות הבעיה – אין הבדל בין דיספרקסיה ורבלית לדיספרקסיה של הגפיים אלא בכך שהאדם אינו רואה את אברי התנועה וקשה מאד להראות לו כיצד להניע אותם בניגוד לעבודה עם הידיים לדוגמה.
אז האם בכל זאת ניתן לקדם יכולות דיספרקסיות?
בהתמודדות עם דיספרקסיה ורבלית אפשר לשמוע הרבה פעמים משפטים כגון – ” פרוגנוזה נמוכה” , “אם יבוא יבוא ואם לא אז אין מה לעשות” , ” אני לא יודע מה לעשות, כבר ניסיתי הכל” , ” מישהו יודע מה זה דיספרקסיה?” ועוד….. לא חסר.
כשאר מביניםאת מהות הבעיה כבר נמצא חצי הפתרון. כל שנשאר כעת זה למצוא את הדרך. והדרך עוברת במדיום התנועתי-תחושתי.
אז מה עושים…….
מקדמים יכולת מוטורית כללית
מקדמים יכולות נשיפה
מקדמים יכולות חיקוי אוראלי ותפקוד לשון
מעודדים כל הפקה קולית
משתמשים במגע על מנת לקדם היגוי
עובדים על היחידות הקטנות ביותר של השפה – עיצורים, תנועות ופונמות.
עובדים בצורה שיטתית ומבוקרת
מאמינים שבסוף זה יצליח…… זה הכי חשוב.
ישנה שיטה שכבר בנתה מערך שלם לקידום דיספרקסיה ורבלית – VML – שיטה המתמחה בעבודה מוטורית ותחושתית עם ראייה רב-תחומית.
חשוב לדעת שגם אם אין לנו פתרון היום זה לא אומר שמחר לא נמצא אותו – הכי חשוב זה להמשיך ולחפש עד שמוצאים. הדיבור שווה את המאמץ.