Špela Falatov
הבת שלי כמעט בת 10, אוטיסטית, לא מילולית. טיילנו ברחבי העולם כדי למצוא טיפולים יעילים שיעזרו לה להשיג איכות חיים טובה יותר. שיטת VML של
תפריט
תפריט
הבת שלי כמעט בת 10, אוטיסטית, לא מילולית. טיילנו ברחבי העולם כדי למצוא טיפולים יעילים שיעזרו לה להשיג איכות חיים טובה יותר. שיטת VML של
© 2022 YAEL CENTER - All rights reserved
After you click on MAKE A PAYMENT you will be redirected to Paypal. You can set the amount there by selecting +/- in the Quantity field (price can be set in 10$ steps). You don't need to have or create a Paypal account. Payments can be made with credit cards or Paypal. After your payment is successfull, please contact us on center@yaelcenter.com regarding the purpose of the payment.
Facebook Posts
... See MoreSee Less
This content isn't available right now
When this happens, it's usually because the owner only shared it with a small group of people, changed who can see it or it's been deleted.Comment on Facebook
הטענה לחוסר אתיות בהכשרת מטפלים שאינה אקדמית
קיימת טענה עתיקת יומין של מקצועות הבריאות בדבר חוסר אתיות בהכשרת מטפלים לטיפול בתחומים שונים כגון דיבור, מוטוריקה, תחושה, טכנאות שמיעה וכיוצא בזה, שאינה במסגרת מקצועות הבריאות. ביסוד הטענה , חוסר המקצועיות של הכשרות אלו וחוסר האתיות כלפי המטופלים והעולם המקצועי שכן יש בהכשרות אלו בכדי זילות מקצועות הבריאות או תחומי ההכשרה, פגיעה ביוקרת מקצועות הבריאות, פגיעה כלכלית במעמדם של מטפלי מקצועות הבריאות, ופגיעה במטופלים בשל הכשרה שאינה מקצועית.
אין ספק שניתן להבין את חששם של מקצועות הבריאות מפני הכשרות אלו. אין ספק שמקצועות הבריאות הינם המקצועות האקדמים המובילים את הטיפול בהיותם רחבים, מעמיקים, עתירי מחקר וידע ועתירי נסיון. מצד שני, ישנה בעייתיות קשה עם הטענה לחוסר אתיות והדרישה הבלתי מתפשרת של מקצועות הבריאות לנכס את הטיפול על כל גווניו תחת קורת גגם תוך פסילת כל אופציה אחרת.
אשמח להציג מספר טיעוני נגד לתפיסה מקצועית זו דרך תחום הטיפול באפרקסיה ורבלית בישראל :
הצורך הטיפולי
המליצה הספרות המקצועית 3-5 טיפולים בשבוע לילד עם אפרקסיה ורבלית קשה כטיפול אופטימלי. זהו הצורך הטיפולי אשר השטח המקצועי נדרש לתת לו מענה. בפועל, קשה מאד להשיג מטפל מקצועי לטיפול של פעם בשבוע כל שכן מומחה לתחום האפרקסיה. חסרים אנשי מקצוע רבים במסגרות הטיפוליות ויש תור של למעלה מ 20000 מטופלים בקופות חולים. המקצוע הטיפולי האקדמי לא נותן ולא יכול לתת מענה סביר לצורך הטיפולי שהוגדר על ידו.
מאחר ואין מענה מספק לצורך, ניתן לצפות שיצוצו מענים אחרים אשר ינסו לפתור את הבעיה. תופעה זאת ניתן לראות בתחומים רבים אחרים, כאשר הצורך אינו מסופק על ידי נותן שירות מסוים, יקומו נותני שירות אחרים. אם הצורך מסופק על ידי נותן השירות לא יהיה מקום לנותני שירות אחרים. בהתאם ללוגיקה זאת , שיטת VMLלצורך הענין לא הייתה צומחת אם היה מענה מספק על ידי אנשי המקצוע האמונים על כך, לא הייתה סיבה לכך. אך מאחר והמענה הטיפולי לא היה מספק ועדיין אינו מספק, 26 שנים לאחר תחילת צמיחת השיטה, יש בהחלט מקום למענים נוספים.
שיטה ולא מקצוע
ההכשרות בשיטות הדומות לשיטת VML אינן מכשירות אנשי מקצוע אקדמים אלא כלי טיפולי/התערבותי בלבד. זהו אינו מקצוע אקדמי אלא כלי בודד שיכול לשמש בארסנל של איש המקצוע האקדמי או לעמוד בפני עצמו תוך מתן שירות לנישה מאד מסוימת. ההשוואה והסימטריה בין השיטה הספציפית למקצוע אקדמית אינה במקום והנגזרות ממנה אינן נכונות. האחריות, החובות, הזכויות והאקרדיטציה של איש המקצוע האקדמי שונות בתכלית משל המשתלם בשיטה כזאת או אחרת.
רמת המקצועיות
הטענה לחוסר אתיות מניחה הנחת יסוד שהרמה המקצועית של ההכשרה אינה עומדת בסטנדרטים המקצועיים האקדמים ולכן אינה יכולה לספק רמת שירות מספק.
ראשית, רמת ההכשרה המקצועית של מקצועות הבריאות תשתנה בין מוסד אקדמי למשנהו ובין מדינה למדינה. לא ניתן לטעון שרמת ההכשרה שווה בין מוסדות כאלו ואחרים ולפיכך קשה לטעון טענת השוואת רמת הכשרה.
שנית, בנוגע ספציפית להכשרת הטיפול באפרקסיה ורבלית, מידת ההכשרה הספציפית המתקיימת במסלולים האקדמים קטנה באופן משמעותי מהכשרת המטפלים לפי שיטת VML. לקלינאי התקשורת המסיים תואר ראשון אין כלים ייחודיים לטיפול באפרקסיה ורבלית או התנסות ספציפית ייחודית בתחום זה. במהלך התואר נלמד ידע רב ומקיף, תיאורטי ומעשי בתחומים רבים אך הוא אינו ספציפי. לכן לא ניתן לטעון לרמת הכשרה ספציפית טובה יותר במהלך הלימודים האקדמים.
שלישית – התפיסה של מקצוע הבריאות את עצם ההכשרה של שיטת VML אינה כוללת בחינה מקצועית של השיטה אלא פסילה מיידית וחד משמעית משום שהנחת היסוד האקסיומטית היא שרק קלינאי תקשורת יכול לטפל בדיבור. רמת המקצועיות אינה שאלה לבדיקה משום שאם האקסיומה לא מתקיימת, אין לרלוונטיות לאף נתן אחר. אקסיומה שאינה ניתנת להפרכה אינה מקובלת. יואילו ויבדקו את רמת המקצועיות ותבחן האקסיומה.
רביעית, בהחלט יתכן שישנם הבדלים ברמת מקצועיות ההכשרה בין סוגי משתלמים שונים, אין הדבר אומר שאין התכנות להשתלמות של מטפלים מסוגים שונים כל עוד הם עונים על קריטריון הבסיס – מועילות בהתערבות והבאה להתקדמות במיומנות הדיבור.
חופש העיסוק
החופש לעסוק בפעילות כזאת או אחרת מעוגן בחוק יסוד במדינת ישראל ובמדינות רבות אחרות ברחבי העולם " כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד". ישנן הגבלות מסוימות מצד חוקים על סוג ואופן הפעולה אך ככלל חופש העיסוק מאפשר לאזרח מרחב פעולה גדול. לא ניתן לאסור על אזרח לפעול בתחומי ההיגוי, שפה או תקשורת כל עוד אין הפעולה מסכנת בריאותו של הילד או יש בכך פגיעה בחוק אחר כגון שימוש בשם מקצועי ללא הכשרה מתאימה או הטעייה של הציבור.
שכיחות השימוש במיומנות
מיומנויות ההיגוי, שפה ותקשורת מועסקות באופן שוטף יומיומי על ידי סביבת הילד כולה. הדבר נכון גם לגבי כל תחומי ההתפתחות האחרים ומאחר וכך אפשר לטעון שהתערבות בנושאים אלו המשפיעה על ההתפתחות של הילד מתקיימת באופן שוטף יומיומי על ידי כל הפרטים בסביבת הילד. זאת בשונה מהתערבות רפואית כגון ניתוח, מתן תרופה, או שימוש במכשיר רפואי כזה או אחר ( יש המציגים סימטריה בין הטיפול הפרא רפואי לטיפול רפואי כירורגי). לפיכך לא ניתן לשרטט קו מבחין ברור בין התערבות טיפולית מקצועית גרידא לבין ההתערבות היומיומית ובודאי שלא ניתן לאסור התערבות יומיומית בכל התחומים הללו.
זמן לימוד
נשמעת הטענה שזמן הלימוד בקורסי ההכשרה הספציפים קצר מאד ולא ניתן להכשיר מטפל מקצועי בזמן זה בהשוואה להכשרת מטפל פרא רפואי. אין עוררין על כך שהכשרת מטפל מקצועי באקדמיה ארוכה, מקיפה ומעמיקה יותר הנמשכת על 3-4 שנים של לימודים אינטנסיבים ו 1000 שעות סטאז. מצד שני אין מקום להשוואה משום שהקורס הספציפי לא מתיימר להכשיר איש מקצוע אקדמי אשר לו תחומי אחריות רחבים אלא מספק ידע נדרש לעיסוק ספציפי בתחום מאד מסוים.
הקורס של שיטת VML כולל 80 שעות פרונטליות ועוד לפחות 100 שעות התנסות בעבודה עם 3 ילדים שונים, עבור מטפלים בעלי נסיון של שנתיים לפחות בעבודה עם ילדים בעלי לקויות דיבור. בנוסף נדרשים המטפלים לקריאת חומרים בהיקף של שני ספרים, מענה על למעלה מ 500 שאלות וביצוע של עשרות מטלות. זאת כאשר מדובר בהתערבות עבור אפרקסיה ורבלית בלבד. נכון הדבר שככל שמידת הידע גדולה יותר והנסיון רב יותר כן ההתערבות עשויה להיות טובה יותר, אך זוהי פונקציה של זמן ונכונה גם עבור איש המקצוע הפרא רפואי.
שאלה נוספת ששווה התיחסות ונוגעת למימד הזמן היא מהו זמן ההכשרה הנדרש לטיפול באפרקסיה ורבלית ברמה כזאת או אחרת. האם יש צורך בלימודים של 4 שנים כדי לטפל בתופעה מסוג זה או אולי פחות? האם נפח ההכשרה של שיטת VML מספק על מנת לאפשר למשתלם להתערב בצורה מספקת? הנסיון מראה שכן. אפשר לחשוב על זמן הכשרה שונה לרמות התערבות שונות כגון אבחון, הערכה, טיפול מקצועי מוביל, טיפול תומך, חונכות. בסופו של דבר המטרה היא לאפשר נפח התערבות מספק ויעיל וניתן לקבלו מכל רמות ההתערבות.
חופש התחרות
ישנה חשיבות לתחרות בשוק העסקי והמקצועי שכן התחרות מגבירה את המקצועיות ורמת השירות הניתנת, מונופולים מקצועיים ועסקיים מביאים לדעיכה ורמת שירות ירודה. הדרישה של מקצועות הבריאות למונופול על תחומי עיסוק כאלו ואחרים אינה בריאה מבחינה מקצועית ואינה מייצרת תחרות או צורך להשתפר ולנוע קדימה, מעברל כלך שאינה חוקית. מקצוע הבריאות הינו הגוף העיקרי, הגדול, היחידי המומן על ידי המדינה, ובעל מספר המטפלים והחוקרים הרב ביותר. לכאורה, לגוף בסדר גודל שכזה לא יכולה להיות תחרות משמעותית מגורמים בודדים קטנים בשל אי שוויון בכל רמות ההשוואה ולכן לא ברורה מידת הפחד והלעומתיות המופגנת כלפי פרטים שונים. נהפוך הוא, מקצוע הבריאות צריך להשתמש בתחרותיות הנוצרת על מנת להתייעל ולהשתפר מקצועית.
בעלות ושיוך
מקצועות הבריאות בחלקם טוענים לבעלות ובלעדיות על עיסוק בתחומים מסוימים אשר נמצאים תחת אחריותם. תפיסת הבלעדיות נובעת מצורך לשלוט, להרחיק מתחרים, לפתח תחום מסוים ללא תחרות ראויה ומתוך תחושת עליונות מקצועית. אין זה ראוי. לאף אחד אין בעלות על אף תחום, אף מיומנות אינה שייכת בלעדית למקצוע כזה או אחר, אלא יכולה להיות מוגדרת בהתמחות ספציפית של אותו מקצוע, או שאותו מקצוע יפגין מומחיות גדולה באותה מיומנות. אין לאותו מקצוע בלעדיות על המיומנות, בודאי שלא בכל הקשור למיומנויות תפקודיות יומיומיות כגון תנועה, אכילה, דיבור, תקשורת, כתיבה, קריאה, הליכה או ריצה. יכול לטעון מקצוע מסוים שבידיו הידע הרב ביותר, יכולת ההתערבות הטובה יותר. יבחן הציבור ויחליט. טענת הבעלות וייחודיות הטיפול חמורה בעיניי ועשויה להחשב כדיקטטורה מקצועית הבאה להשתלט על המרחב המקצועי בצורה ברוטלית.
תוצאות טיפוליות
לאחר יותר משני עשורים של פעילות בתחום הטיפול בדיבור עם שיטת VML , למעלה מ 50 הכשרות של השיטה בישראל וברחבי העולם שכללו משתלמים מתחום קלינאות התקשורת ומשתלמים ממקצועות אחרים או הורים, ניתן להגיד היום בודאות שישנה תוחלת להכשרת מטפלים שאינם בהכרח קלינאי תקשורת. אמירה זו מעוגנת במחקר שבדק 134 הליכי טיפול בילדים עם אפרקסיה ורבלית חמורה והראה שינויים משמעותיים ביכולת ההיגוי. 58 מקרים טופלו על ידי מטפלי VMLשאינם קלינאי תקשורת ו 76 מקרים טופלו על ידי הורים או צוות בייתי שלא הוכשר בשיטת VMLאלא קיבלו הדרכה נקודתית. שתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי כאשר קבוצת הטיפול המקצועי הראתה שיפור משמעותי יותר. מחקר זה הוכיח את מה שחווינו בצורה סוביקטיבית לאורך השנים, תוחלת גבוהה להכשרת המטפלים לפי שיטת VML.
באו המקטרגים וטענו שהשינויים המוצגים עשויים היו לנבוע מהתפתחות טבעית של אותם ילדים שכן אין קבוצת ביקורת או חלוקה רנדומלית של ילדים לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. צודקים המקטרגים, חלקית. פרוטוקול המחקר אינו מסוג RCT, שכן קשה מאד לקיים מחקר מסוג זה בשל כספיות גבוהות מאד ובעיות אתיות קשות. מצד שני , מדובר בקבוצת ניסוי גדולה מאד, איסוף נתונים מדויק, מחקר אורך רב שנתי, ממוצע גיל התחלת הטיפול היה 6 שנים לערך לאחר לפחות 4 שנות טיפולים אינטנסיבים שלא צלחו כלל בתחום ההיגוי, מיומנות הדיבור אצל אותם ילדים הייתה נמוכה מאד ( 16% ציון ברמת ההברות הבודדות ללא יכולת היגוי מילים כלל), טיפול VMLהיה טיפול ההיגוי העיקרי של אותה קבוצה במהלך תקופת הטיפול.
ניתן להתייחס לכל הילדים כקבוצת ביקורת עצמית שכן למועד תחילת הטיפול קדמו שנים של חוסר התקדמות מוחלט בתחום זה. עולה השאלה מה הסבירות שהשינוי המשמעותי מחוסר דיבור מוחלט לכדי עליה של 50% ברמת ההברות הבודדות ויכולת הגיית מילים קצרות קשור בהתפתחות טבעית או בהתערבות של שיטת VML? הלוגיקה שלי אומרת שכנראה ששיטת הטיפול עשתה את ההבדל ללא קשר לסוג שיטת הטיפול (ראה מאמר השערת פלוני/אלמוני).
התוצאות מדברות בעד עצמן ומראות כי יש תוחלת לטיפול לפי שיטת VML ועקב כך גם להכשרת המטפלים לפי השיטה בפורמט הקיים. אין ספק שיש לשאוף לשכלל את ההכשרה, להעמיקה ולתמוך במשתלמים בהמשך הדרך. אין ספק שגוף ההכשרה העיקרי צריך להיות אנשי המקצוע העיקרים והם קלינאי התקשורת. אך אין ספק שאין הדבר פוסל הכשרת מטפלים אחרים או הורים לפעול לפי השיטה שכן יש לכך תוחלת וצורך, אם ברצותנו לאפשר טיפול והתערבות מיטבים עבור הילדים עם האפרקסיה הורבלית.
חופש הציבור להחליט
מקצוע הבריאות משרת הציבור ולא להפך. הצורך של הציבור בטיפול הוא מוקד הענין והופך את הציבור למקבל השירות ומושא הענין. יתכבד ויחליט הציבור מהו טיפול אתי ומה לא , ולא נותן השירות לו יש ניגוד ענינים שכן ברצונו להיות המוביל או היחיד בתחם ולקבע את מעמדו המועדף. ההחלטה של נותן שירות לגבי מהו שירות אתי עבור נותן שירות אחר אינה מקובלת. יקבע נותן שירות קוד אתי עבור השירות אותו הוא מספק ויחליט הציבור לגבי קבלת שירות מבעל מקצוע זה או אחר.
ההחלטה של נותן שירות כזה או אחר לגבי מידת האתיות של נותני שירות אחרים ופסילתם ,לכאורה לטובת הציבור, מוציאה את יכולת קבלת ההחלטה מידי הציבור ומעבירה מסר לציבור שאינו יכול לקבל החלטה. הדבר יוחלט עבורו. רבות המשפחות שיתרעמו על כך שכן זכותן המלאה להחליט לגבי דרך ההתערבות. אין מקומו של נותן השירות להחליט עבור המשפחה, תהא דעתו המקצועית אשר תהא.
השונות המקצועית
הטענה לגבי חוסר האתיות של המטפלים שאינם אקדמאים נובעת מחוסר המקצועיות שלהם לכאורה בהשוואה למקצועיות של מטפלי מקצועות הבריאות האקדמאים. ניתן להבין את הנחת היסוד האומרת שהסבירות של מערך לימודים בן 3-4 שנים ומעבר מבחן הסמכה לוידוא רמת מקצועיות גבוהה יותר מאשר מי שלא עבר את המסלול הנ"ל. מצד שני, מקצועיות נמדדת בשטח המקצועי ולא במבחן הסמכה. לא חסרות דוגמאות של מטפלים מקצועים ומדופלמים עם יכולת טיפולית מינימלית ותוצאות רעות לצד מטפלים שאינם אקדמאים עם תוצאות טיפוליות מרשימות ביותר. קיימת שונות מקצועית רבה בין מוסמכי מסלולי למידה כאלו ואחרים, כאשר מסלול הלמידה הוא רק הבסיס להתפתחות המקצועית ואינו יכול לנבא באופן מדויק את הרמה המקצועית בהמשך.
השיפוט לגבי רמה מקצועית לא צריך להשען על מסלול הלימודים אלא על תוצאות הטיפול בשטח. זהו השיפוט שנעשה באופן אינטואיטיבי על ידי המשפחות כאשר הן בוחרות ערוץ טיפולי. הבחינה העיקרית של המשפחה הוא תוצאות הטיפול של אותו מטפל ולא בהכרח התעודה המקצועית שלו. זה נכון שהתעודה המקצועית והחזרים כספיים מביטוח או קופות חולים מהווים שיקול נוסף בבחירת המטפל , אך השיקול המרכזי של מירב ההורים יהיה ההתאמה של המטפל לילד והיכולת של אותו מטפל להביא לתוצאה המקווה ללא קשר לזהות המקצועית שלו. נתקלתי בנקודה זאת עם אלפי משפחות לאורך 26 השנים האחרונות.
כבר בילד השני בו טיפלתי, עוד כסטודנט שנה א פיזיוטרפיה, התקיים התהליך הזה. ילד בן 6 , לא וורבלי, אפרקסיה ורבלית קשה, טופל על ידי 15 קלינאיות תקשורת עד אותה נקודת זמן ללא שינוי כלל ביכולת המילולית. האם פנתה אלי בבקשה לעזרה משום שהצלחתי לעזור באופן איטואיטיבי לילד אחר להפיק את כל הצלילים. לאחר כחצי שנה של טיפול, פעמיים בשבוע, הילד הצליח להפיק את מירב ההברות ומילים ראשונות. הבחירה של ההורה נבעה מזיהוי יכולת פוטנציאלית של סטודנט צעיר והועדפה על פני אנשי מקצוע מנוסים בשל הנסיון הכושל. הגורם הקובע בבחירת ההורה במקרה זה היה תפיסת המסוגלות של המטפל לגרום לשינוי ולא תפקידו, מעמדו או מקצועו.
חופש המידע
בעידן בו זמינות המידע ברשת האינטרנט היא אינסופית כמעט, לא ניתן ולא נכון למנוע מידע מהציבור. ירצה הציבור, יגש למקורות המידע הרבים הנמצאים ברשת וילמד מהם. האחיזה בידע המקצועי על מנת לשמר את גבולות המקצוע הולכת ומתמסמסת בשל ריבוי המידע ברשת. הטענה בדבר חוסר אתיות וחוסר מקצועיות קשורה בעיקר לאיכות המידע המועבר למשתלמים בקורס ההכשרה ויישומו. רוב המידע המצוי באקדמיה נגיש ברשת ,רק שאינו מאורגן בצורה טובה או אינו מועבר בצורה מפוקחת. נכון יותר יהיה להנגיש את המידע בצורה טובה לציבור ולא להחזיק אותו קרוב לחזה ולאפשר גישה רק לקבוצה קטנה וייחודית.
מרכז יעל פועל להנגיש את המידע הטיפולי בצורה טובה ברמות שונות לאוכלוסיה רחבה על מנת שתוכל לעשות בו שימוש טוב ולקדם את הילדים שאינם ורבלים. זהו מהלך מבורך ולא כזה שצריך לעצור בטענת חוסר אתיות או חוסר מקצועיות. יואילו אנשי המקצוע להנגיש את הידע ולא לגדר את המקצוע כדי לשמור על שלמותו. הבעיה האתית הנוצרת היא לא הנגשת הידע הטיפולי אלא מקומו, מהלכו, ותפקודו של המקצוע הטיפולי כישות.
שיקולי כוח פוליטים
נוח לתאגיד הגדול והעוצמתי להתנגח פוליטית, מקצועית, פילוסופית, כלכלית ומשפטית עם גוף מתחרה הקטן ממנו בסדרי גודל. בבחינת החזק שורד או בריונות מקצועית דוגמת תאגידי ענק המחסלים תחרות דרך קניית המתחרים הקטנים. הדבר מתקיים גם בתחום מקצועות הבריאות, נוח יותר למקצוע הבריאות לפעול כנגד קליניקות קטנות, שיטות ספציפיות וגופים קטנים מאשר מול תחום מתחרה גדול כגון ניתוח ההתנהגות. הלא מנתחי ההתנהגות והמטפלים ההתנהגותיים עוסקים בכל תחומי הטיפול, החל בתחום המוטורי, תחושתי, קוגנטיבי, תקשורתי, שפתי, היגוי , תעסוקתי, התנהגותי ולמעשה עשויים להמצא בכל היבט טיפול תוך שימוש בפילוסופיה התנהגותית. הגורם המתערב בנקודת הקצה נקרא תרפיסט, שמקיים תרפייה. מידת ההכשרה של אותו תרפיסט יכולה להיות 80, 40, 20 שעות עד ללא הכשרה ספציפית כלל תוך עיסוק בכל התחומים ההתפתחותיים. לא מדובר באיש מקצוע בעל השכלה אקדמית בדרך כלל שכן רמת השכר של התרפיסט תהיה נמוכה ותאפשר ריבוי שעות טיפול.
בניגוד לטענות החמורות הנשמעות כנגד שיטת VML מצד הממסד הפרא רפואי, לא יתקבלו טענות חמורות כנגד הטיפול ההתנהגותי מהסיבה הפשוטה של הבדל משמעותי בכוח הפוליטי ובמסה של המטפלים. מספר המטפלים ההתנהגותיים גדול ממספר אנשי מקצועות הבריאות בגיל הרך ולפיכך קשה יותר להתנגח עם השטח הטיפולי ההתנהגותי, למרות שמבחינה מקצועית הקשורה לטיפול בהיגוי, הידע המצוי בתוך הטיפול ההתנהגותי אינו ספציפי ומדויק כמו הידע הנמצא בשיטת VML. אין בכך פסילה של הטיפול ההתנהגותי, זוהי פילוסופיה טיפולית וכבודה במקומה מונח עם ההשגים המקצועים שלה, אך לא ניתן לעשות איפה ואיפה תוך תלות בגודל השטח הטיפולי והכוח הפוליטי שלו.
רגולציה
באחריות המדינה לוודא שהציבור מוגן מפני שרלטנים או נוכלים אשר פוגעים בציבור בכל תחום שהוא, הדבר נכון גם לפעילות הקשורה לטיפולים פרא רפואיים כאלו ואחרים. לשם כך קיימת רגולציה ופיקוח של המדינה וזאת אל מול חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. מטרת הרגולטור היא לפקח על הנעשה על מנת למנוע פגיעה בציבור. מצד אחד זהו תפקיד חשוב ומבורך ומצד שני רגולציה מוגברת עשויה לחשק תחום מסוים ולפגוע בפעילות באותו תחום. בחר הרגולטור במדינת ישראל דרך חוק מקצועות הבריאות להגדיר מיהו איש המקצוע ולמנוע שימוש מטעה בשם מקצועי ועל כך אני מברך. לא יכול לקרוא אדם לעצמו קלינאי תקשורת אם לא למד את המקצוע.
מצד שני, לא הגדיר הרגולטור את ייחודיות המקצוע או ייחוד פעולות טיפוליות כאלו ואחרות למקצוע פרא רפואי כזה או אחר מהסיבה הפשוטה שמהלך כזה יסנדל את תחום הפעילות ויגדיר בלעדיות בטיפול במיומנויות יומיומיות לתחום מקצועי כזה או אחר. הלא לא ניתן להעלות על הדעת שלפיזיוטרפיסטים תנתן אחריות בלעדית על טיפול בהליכה ולאף אחד אחר יהיה אסור לפעול בתחום זה, כנל לגבי מיומנות דיבור וקלינאות תקשורת. מהלכים מסוג זה יהפכו את כולנו לעבריינים שכן אסור יהיה להשיא עצות לאדם כלשהו בכל תחום מחיי היומיום, יהיה בכל ביטול פעילות של עשרות אלפי מטפלים ופגיעה אנושה במערך מתן השירות לציבור הרחב, שלא לדבר על פגיעה אנושה בחופש העיסוק.
ירצה הרגולטור להתערב בתחום זה על מנת לשפר את איכות השירות ולהגדיר לציבור מנעד של שירות, יוכל לבנות סרגל מומלץ אשר בוחן את רמת התערבות לפי סוג ומשך הכשרה, נסיון, והמלצות. מדרג זה יכול לקבוע רמת תיקוף לסוגי התערבות שונים עבור תחום מסוים. לדוגמה, ניתן להגדיר עבור התערבות בטיפול בדיבור קריטריונים מסוימים שעל פיהם תיבחן שיטה מסוימת ותתוקנן בהתאם. יחליט הציבור על סמך נתונים אלו אם לפעול דרך שיטה או זאת אם לאו.
סיכום
נקודת המוצא של מקצועות הבריאות בטענתם כנגד השיטות שאינן אקדמיות ברורה והגיונית, ומשרתת אותם מכל הבחינות. יש בתפיסה זו משום רצון למנוע משרלטנים ונוכלים לתת שירות לקוי לציבור, אך אין זה תפקידם של מקצועות הבריאות לדאוג לכך אלא של הרגולטור או המדינה. ההתנהלות של מקצועות הבריאות בהקשר הזה קשורה בעיקר ברצון לשמר את הכוח המקצועי, כלכלי והפוליטי אל מול מתחרים פוטנציאלים בדיוק כמו בשוק העסקי, וכחלק מהשוק העסקי. זהו המניע המרכזי בהתנגדות הבסיסית מהותית של מקצועות הבריאות לכלים טיפוליים שפותחו מחוץ לאקדמיה או מחוץ למקצוע ואינם שייכים לזרם המרכזי.
אחד החששות הגדולים של מקצועות הבריאות הוא הפחתה בכוחם בשל האופציה שתנתן לציבור ללמוד שיטות טיפול בדידות על חשבון למידת תואר מלא. יש לציין שעדיפות ההכשרה היא ללא ספק לתואר אקדמי מלא, ראשון ושני ואף שלישי. ניתן להבין את החשש מסחף של למידה מצומצמת יותר וערעור בסיס המקצוע. מצד שני, רק למקצוע האקדמי יש תקן ממסדי, רק המקצוע האקדמי יכול לקבל זיכוי מקופות חולים או חברות ביטוח עבור טיפולים, והמקצוע האקדמי נתפס על ידי הציבור כאופציה הראשונית לטיפול (ראה גיל ממוצע 6 בפניות לטיפול במרכז יעל). בנוסף לכך, המקצוע האקדמי כיום לא מצליח למלא את התקנים או לתת מענה לצרכים בשטח ולא בגלל תחרות מול גורמים אחרים אלא בשל העדר מטפלים. כך שאין זליגה של מטפלים מהמקצועות האקדמים ללמידת שיטות אחרות אלא חוסר כוח אדם אקדמי.
עם זאת, יתכן ושוק העבודה ישתנה, וההכשרות המקצועיות לא יהיו רק בחסות האקדמיה אלא על ידי גורמים מכשירים נוספים אחרים. מקצועות הבריאות יצטרכו למצוא פתרונות לדינמיות של מסלולי ההכשרה במאצעות יצירת עוזרי מטפלים כפי שנהוג בארהב, הכשרת מטפלים ייחודים, יצירת מטפל רב תחומי, בניית מסלולי הכשרה נוספים, העלאת מספר משתלמים ועוד.
במקום לנסות ולחבל אקטיבית ופאסיבית בגורמים מטפלים אחרים, אשר מנסים לתת פתרון טוב לצרכים של השטח, מומלץ למקצועות הבריאות לפעול בצורה חיובית לשיפור השירותים, מסלולי ההכשרה , וכמות המטפלים , וליצור שיתופי פעולה עם אותם גורמים טיפוליים. אין בפעולת השיטות שאינן אקדמיות ושיטת VML בתוכן כל פגיעה אתית מקצועית אלא אם מנוהלות על ידי נוכלים מקצועיים שמטרתם לפגוע בציבור. שיטות אלו נוצרו על מנת לעזור לציבור בפן הטיפולי ומנועות מתיאוריות או בסיסים רעיוניים כאלו ואחרים. ניתן להסכים או שלא להסכים עם הנעשה, אבל זכותו של אדם לפעול כראות עיניו והציבור ישפוט. כל עוד לא מתקיימת פגיעה בזדון בציבור אין מניעה חוקית או מוסרית לפעולה זאת. ... See MoreSee Less
Comment on Facebook
אינדיקציה קריטית למהלך טיפולי חלק 2/2
האינדיקציה בטיפול
המידעים החשובים ביותר הם האינדיקציות שכן הם גורמים מתכללים הכוללים מידעים נוספים. ניתן להסיק מהאינדיקציות לגבי נושאים שונים מרובים ובכך לקצר את הליך הבדיקה וליצור מפת נתונים התפתחותיים נרחבת ומייצגת. זריקת כדור לסל לדוגמא מייצגת מיומנויות כוח, שיווי משקל, בטחון בתנועה, תיאום תנועה בין חלקי הגוף, קשר עין יד וטווח תנועה. היכולת לשלוף את המילה /שלוש/ מעידה על שליטה בעיצורים שורקים, יכולת נשיפה, סבירות גבוהה לרכישת רוב העיצורים, יכולת היגוי מילים במבנים CVCV, CVC, CVCVC, הבנה של מספרים, ויכולת שליפה של מילים.
לא תמיד קל למצוא את האינדיקציה הטיפולית בנושא כזה או אחר. יש להכיר את המידעים הנאספים והמידעים האחרים אותם הם מייצגים. בטופס האינטק של שיטת MDT נמצאות בעיקר אינדיקציות על מנת לצמצם את מספר השאלות ולהגיע לתמונה ממפה של ההתפתחות באופן מהיר ומהימן. האינדיקציה מאפשרת להגדיר שאלות חקירה נוספות בזמן ההערכה שכן היא מצביעה על כיוון התפתחותי כזה או אחר. הכיוון ההתפתחותי הוא לא תוצר חד מימדי של נושא אחד אלא תצרף של מספר נושאים המאוגדים באותה אינדיקציה.
שימוש נוסף במושג האינדיקציה הוא המטרה טיפולית – האינדיקציה לשיפור. תוכנית הטיפול הכוללת מבוססת על הניתוח האנליטי של המידעים ועל המטרות שנקבעות בעקבותיו. המטרות קובעות את דרך הטיפול האינטגרטיבי וההתקדמות הטיפולית נקבעת על סמך עמידה במטרות שנקבעו. לפיכך, המטרה היא אינדיקציה להתקדמות טיפולית. איך יודע המטפל שיש לעשות שינוי בתוכנית ביכוון כזה אחר? מתוך ההשוואה למטרה הטיפולית שנקבעה, ההשוואה לאינדיקציה.
הסף הטיפולי הוא הנקודה בה מתרחש השינוי וההתקדמות מבחינת היכולות ההתפתחותיות. הסף הטיפולי מייצג הרבה פעמים את המטרה הטיפולית ולכן גם אינדיקציה לשינוי הטיפולי. הטיפול צריך להתקיים מסביב לסף הטיפולי כאשר כל שינוי בו הוא אינדיקציה להתקדמות. פעילות מעל הסף במידה רבה או מתחתיו במידה רבה, לא תאפשר התקדמות משמעותית ולא תתקיים אינדיקציה לשינוי. פעילות שאינה בסף עשויה להביא לחוסר התקדמות או אף נסיגה ותהווה אינדיקציה להתערבות שאינה מתאימה.
נניח שהילד יכול לתפוס כדור ממרחק 2 מטרים בצורה טובה, אך יתקשה לתפוס כדור הנזרק ממרחק 3 מטרים. מרחק 3 מטרים ייצג את הסף הטיפולי (אשר לעיתים רבות יהיה טווח ולא נקודה ספציפית). נסיון תפיסת כדור ממרחק של 10-15 מטר יהיה אתגרי מדי עבור הילד ויסתיים בכשלונות חוזרים ונשנים ללא למידה בעוד תפיסת כדור ממרחק 50 ס"מ לא יהווה אתגר ולא יגרום לשינוי. תרגול זריקת הכדור יצטרך להיות ממרחק של 3-4 מטרים, כאשר השגת היעד הוא האינדיקציה לשינוי ולמידה. הסף מצביע על האינדיקציה.
הערכה או אבחון התפתחותי עשויה לכלול מרחב תחומים גדול מאד לבחינה עם פוטנציאל נתונים רב. בבניית טופס ההערכה ניתן לבחור נתונים אשר יהוו אינדיקטורים רחבים למגוון מידעים ובכך יחסכו זמן בהערכה ובאיסוף הנתונים ויאפשרו בחינה קלה יותר של התמונה ההתפתחותית. אינדיקטור רב תחומי מסוג זה יכול להיות עלייה וירידה במדרגות. המידע הבסיסי המתקבל מנתון זה היא היכולת התפקודית הקשורה בעלייה וירידה של מדרגות. בנוסף אנחנו יכולים ללמוד על כוח הרגלים, ההבדל בין תפקוד צידי הגוף, שיווי משקל, בטחון, סבולת שריר, תיאום ותכנון תנועה, מהירות , יציבה, קשר עין רגל ותפיסת עומק. כל זה ניתן ללמוד מתצפית על עליה וירידת מדרגות.
אם טופס ההערכה יכלול מגוון רחב של אינדיקטורים רב תחומים, נוכל להסיק מסקנות רחבות ממנעד מצומצם יחסית של נקודות מבחן ונייעל את הליך ההערכה. יש לדעת לבחון את המידעים ולגזור מתוכם את האינדיקציות לתחומים השונים ברמת סבירות כזו או אחרת תוך הצלבת המידע בין המידעים השונים. לדוגמא – נצליב את המידע מעלייה וירידת מדרגות עם הקפיצה בטרמפולינה, הליכה על הליכון או מעבר מכשולים בגן שעשועים, ונחזק את התזה לגבי אותן מיומנויות מוטוריות.
השימוש באינדיקציות הללו בזמן ההערכה מביא לתובנות מבוססות לגבי התמונה ההתפתחותית אשר מהן תגזר תוכנית הטיפול. האינדקיציה בהערכה תגדיר את הסף הטיפול אשר מתוכו תגזר המטרה הטיפולית. זוהי תוכנית הטיפול. מכאן ניתן להבין את חשיבות השימוש באינדיקטורים רב תחומים בהליך ההערכה שכן יוביל לבניית מערך המטרות שהוא לב תוכנית הטיפול. ... See MoreSee Less
Comment on Facebook
מאמר דעה פילוסופי נוסף מפרויקט MDT
חלק 1/2
אינדיקציה קריטית למהלך טיפולי
הליך קבלת החלטות, פשוטות ומורכבות כאחד, כולל סקירת נתונים רחבה, ניתוחם , הבנת משמעויות, קביעת מטרות ביניים (בתחומים מסוימים) ובחירת דרכי פעולה אפשריות. זוהי הסכמה האופטימלית אשר לעיתים קרובות אינה מתקיימת בשל העדר יכולת, נתונים, רצון או הבנה של התהליך שיש לקיים. בחירת מלפפונים בסופרמרקט הוא הליך פשוט לכל הדעות והוא מקיים את אותו מהלך. הקונה סוקר את כל המלפפונים ובוחן פוטנציאלית את הנתונים הבאים – כמות המלפפונים, נראותם, אופן סידורם (אם אינם מסודרים כראוי עשוי הדבר להעיד על אופי המקום ואופן הטיפול בירקות), קושיים, מחירם, ירקות אחרים ואיכותם (שכן יכול להעיד על הסחורה במקום ספציפי זה) או פיזורם (שכן יכול להיות שהטובים נמצאים למטה והפחות טובים למעלה). נתוני המלפפונים בכללותם, משמעות הנתונים וניתוח האינטראקציה בינהם יביאו את הקונה להחלטה לגבי עצם קניית המלפפונים במקום זה וכמות המלפפונים הנקנית.
תוארו 7 סוגי מידעים לגבי המלפפונים אשר נבחנים תוך מספר שניות ותצרף תוצאות התצפית יקבע את מהלך הקניה. לא נדון כעת בתצרפים השונים וקבלת ההחלטות הספציפית בנושא המלפפונים אך בהחלט ניתן להבין את אופן יישום הליך החשיבה אפילו בקבלת החלטה פשוטה ויומיומית כל כך. בסופו של הליך החשיבה תתקבל החלטה על בסיס אינדיקציות קריטיות מתוך מארג הנתונים.
אינדיקציה או התוויה בעברית, היא אות , סימן או רמז אשר עוזר בקבלת החלטה. המונח התוויה מופיע בעיקר בתחום הרפואה, ומוגדר כמצב או גורם שבגינו מוצדק לתת לחולה טיפול רפואי , לבצע בו הליך רפואי או לערוך לו בדיקה רפואית. חיפוש המונח התוויה בעברית יניב בעיקר תוצאות הקשורות לרפואה. מילון קמברידג מגדיר אינדיקציה כסימן שמשהו קיים, נכון או עומד להתרחש.
שימוש באיתות הוא אינדיקציה לנהג מאחורי הרכב המאותת על כוונת הרכב שלפניו (Indicators באנגלית), שני פסים אדומים בבדיקת קורונה הם אינדיקציה לקיום חומר גנטי של הוירוס המחולל, רטיבות על קיר הבית היא אינדיקציה לנזילה כלשהי מסיבה כזו או אחרת. הסמן (אינדיקציה) מעיד על תהליכים או ארועים מסוימים, לעיתים באופן מלא (איתות ברכב) ולעיתים באופן חלקי (נזילה בקיר). לא תמיד ניתן לנתח על בסיס האינדיקציה את מקור התופעה אך האידיקציה תכוון את הליך קבלת ההחלטות לכיוון מסוים.
אינדיקציה יכולה לשמש כסמן ימני לתופעה מסוימת, סמן שכיח אשר מייצג את התופעה בצורה מהימנה ואשר קיומו יכול להצביע על התופעה בשכיחות גבוהה. לא תמיד ישמש סמן בודד כמייצג תופעה, במיוחד הדבר אמור בתופעות מורכבות. לדוגמא - כאבים חזקים בשליש התחתון של עצם השוק בשעת מאמץ הן סמן ימני לשברי מאמץ, או אכילת מאכלים חריפים מאד בגיל הצעיר יהיו סמן ימני לתת תחושה באזור הפה.
הסביבה עמוסה במידעים מסוגים שונים, ויזואלים, אודיטורים, טקטילים או אחרים. חלק מהמידעים המשמשים לקבלת החלטות קשורים למערכות התחושה וחלקם לתהליכים מורכבים יותר הקשורים לפענוח מידעים תחושתים כגון תובנות שפתיות או הסקת מסקנות. המוח האנושי דוחה את רוב המידעים מכיוון שהם אינם שימושיים באותה נקודת זמן ומעמיסים על המערכת בבחינת "מרוב עצים לא רואים את היער". עדיין, יש עומס נתונים רב על מערכות איסוף וניתוח הנתונים וקבלת ההחלטות, ועל מנת לברור את המידעים החשובים ולקבל את ההחלטות המדויקות ביותר יש צורך בהתייחסות דיפרנציאלית.
המשך יבוא..... ... See MoreSee Less
Comment on Facebook
... See MoreSee Less
This content isn't available right now
When this happens, it's usually because the owner only shared it with a small group of people, changed who can see it or it's been deleted.Comment on Facebook
MDTBLOG report 15-30 April 2022
Holidays and an intensive treatment were an obstacle in the last two weeks, however I managed to work through it and advance a little bit more.
This week accomplishments:
1. Researching other management software – couldn’t find something similar. I have the model of the software. Next step is creating the reporting pages for all the options.
2. Reviewing general literature
3. Writing a new philosophy article in Hebrew – The story of the child
4. Translating 20 short readers of level 2 in our new leveled book project
5. Writing 3 Hebrew MLP lessons - not enough
6. Sport – some running, cycling, and strengthening – 22 k run on the weekend 😊
Overall – not bad for a beginning but should be much more efficient later.
סיכום שבוע פרויקט MDT - 15-30/4/2022
סיום חודש ראשון של הפרויקט. היה מאתגר עם חג פסח באמצע ושבוע טיפולים אינטנסיבי, היה צורך לאזן בין המשימות ולהמשיך קדימה. למרות העומס והמשימות הרבות הפרויקט המשיך לנוע אך באיטיות.
אז מה היה לנו השבועיים האחרונים?
ייצוב מודל לתוכנת ניהול הטיפול וחקירה הספרות והשטח המקצועי לגבי קיום תוכנות דומות – אין בנמצא. ישנן תוכנות אשר מנהלות קליניקה – הרבה כאלו, אך אין תוכנות אשר מנהלות את הטיפול עצמו.
1. סקירת ספרות כללית
2. כתיבת מאמר פילוסופי חדש – הסיפור של הילד המטופל
3. תרגום 20 ספרונים קצרים ברמה השניה בפרויקט הקריאה החדש
4. כתיבת 3 שיעורי למידה מוטורית בעברית לקורס VML מקוון – לא מספיק
5. ספורט – ריצה, אופניים ותרגילי כוח – קצת יותר טוב – הייתה ריצה ארוכה של 22 קמ בסופש.
בסך הכל – ממשיכים קדימה....נתראה בדיווח הבא ... See MoreSee Less
Comment on Facebook