חוסר מובנות בדיבור

ילדים רבים מגיעים לטיפול במרכז יעל על רקע של חוסר מובנות של הדיבור. התוצאה הפרגמטית זהה לכולם ומשפיעה באופן מהותי על התקשורת שלהם עם הסביבה, מביאה לתסכולים רבים ולעיתים המנעות תקשורתית. בניתוח כל מקרה לגופו אנו מוצאים סיבות שונות לחוסר המובנות ולכן יש לנקוט בדרכי התערבות שונות. על המאבחן לעבור על כל הסיבות האפשריות, לשלול מה שניתן לשלול ולהעריך מהם הגורמים המרכזיים להארעות התופעה.

מצורפות נקודות לבחינת התופעה:

 

 

אנטומיה– שינויים אנטומיים בחלל הפה, הגרון והגוף בכלל משפיעים על הקושי במובנות הדיבור:

שקדים מוגדלים

מבנה פה לא תקין כגון חך שסוע – מקשה על תפקוד תקין של החך  הרך.

אי ספיקה של החך הרך- קושי עם סגירה של המעבר naso-pharynx. יתבטא בקושי בהיגוי עיצורים שאינם אפיים

 

בעיות שמיעה– קשיי שמיעה או עיבוד שמיעתי עשויים להשפיע באופן ישיר על חיתוך הדיבור ולכן על המובנות.

 

נזלת ודלקות כרוניות באף– ירידה בתהודה, שמשפיעה על מובנות הדיבור. קושי עם היגוי עיצורים אפיים ושימוש לא תקין בתהודה אפית.

 

חוסר יכולת לפתח כוח במיתרי הקול  – תפקוד לא תקין של מיתרי הקול על רקע חולשת שרירים לרינגיאלים יביא לעוצמת קול חלשה יותר וחוסר מובנות.

 

היפוטוניה– חולשת שרירים באזור הפה או כללית עשויה להביא לחיתוך שאינו חד של העיצורים, זרימת אוויר לקויה בעוצמתה ומובנות ירודה.

 

חוסר בתחושה של הפה– בעיות תחושה באזור הפה יביאו לחיתוך לא תקין של עיצורים.

 

מודעות פונולוגית– לכל רכיב במילה יש מקום, ומתקיימים יחסים שונים בין מרכיביה- המרווח בין הצלילים, הטעמות, דגשים, תזמון של כל רכיב, קצב ומהירות.

כאשר אין מודעות פונולוגית, דיבור הילד ישמע לא ברור- הברות דגושות יהיו רפויות, הברה תעלה על הברה, לא יישמר קצב נכון של מילה ועוד. הדבר מתחבר גם לאוריינות הכתיבה, שגם שם יכולים להופיע שיבושים.

עשוי להתאפיין באורך לא מתאים של הברה- הברה יכולה לקבל נפח גדול יותר או קטן יותר מהנדרש- למשל ילד יכול למשוך את הצליל הראשון במילה, ולהגות יייייים במקום ים. בשונה מהנ”ל, קיימת מודעות או מודעות חלקית, אך יש קושי לשמור על היחסים בין רכיבי המילה.

 

משרעת (אמפליטודה) של הצליל– לכל צליל קיימת משרעת תנועתית של אברי הדיבור. משרעת לא תקינה באורכה , מהירות התנועה, האצה והאטה של התנועה, משך זמן בנקודות החיתוך עשויים להביא להיגוי לא מדויק של הצליל וחוסר מובנות.

 

אימפולסיביות– כאשר הילד פועל באופן אימפולסיבי ומתוך דחף. שיבושים בהיגוי יופיעו במגוון מקומות ויכולים להשתנות, כאשר הגורם העקבי נשאר האימפולסיביות.

 

תבנית– שימוש בתבנית שכבר הילד מכיר והתרגל אליה- אע”פ שמסוגל להפיק את העיצורים והתנועות המרכיבים אותה בצורה ברורה, צירופם בתבנית כזו יישמע כלא מובן.

 

מופנמות וחוסר ביטחון– כאשר הילד יודע שהוא עלול להיכשל בהיגוי, או שלא יהיה מובן- אפשר שינסה להסתיר זאת על ידי מעבר מהיר על הצלילים, לדלג עליהם, להנמיך את קולו- כך שהגייתם תישמע משובשת.

 

קושי בשליפה– מילה שהילד מכיר יכולה לצאת משובשת כאשר קיים קושי בשליפה. בבדיקה, נוכל לראות כי הילד הוגה את המילה נכונה בחיקוי, אך הוגה אותה באופן לא ברור כאשר עליו לשלוף את המילה.

 

היעדר כוונה להעביר מסר לשני– יש ילדים להם אין חשיבות לנמען- לילד עצמו לא חשוב באם הנמען הבין אותו או לא. הדבר מתחבר להיבטים תקשורתיים יותר, ופחות להיבט טכני של דיבור.

אצל ילד כזה, המודעות בדבר הערבת המסר,  מה ואיך אני צריך לעשות על מנת לוודא הבנה אצל השני, אינה גבוהה.

 

מוטיבציה– הנעה נמוכה במקומות מסוימים- למשל, כאשר לילד חשוב פחות נושא מסוים, או שלנושא אחר הוא אינו מתחבר- ייתכנו קשיים בהבנת הדיבור.

 

חשיבה בקול– יש והילד מעבד מידע וחושב בקול- ואז הצלילים אינם ברורים לנמען. במצב כזה המילה ברורה לילד עצמו, וכדאי לא להתערב שם על מנת לשפר הגייה.

 

ציפיות הסביבה– לעיתים קיימת חוסר הלימה בין איך הסביבה מצפה מהדובר להישמע. כך, מי שמכיר את הילד, ויודע כי הוא אינו מובן- יהיה קשוב יותר ומוכן לכך. במצב כזה מובנות הילד עולה. מי שאינו מכיר את הילד, ואינו מצפה לחוסר המובנות- החברה הסובבת למשל, יתקשה לפענח את הילד. כלומר המובנות הינה סובייקטיבית ותלויה במוכנות הסביבה והציפיה שלה מהילד.

 

קשב– היעדר מובנות יכולה להופיע כאשר הילד נמצא במטלה המצריכה ממנו פיצול קשב- והוא נדרש להצליח גם במטלה, וגם בדיבור. הדבר נוגע בנקודה שהדיבור/ ההיגוי אינו נמצא בשליטה ואינו אוטומטי. במצב כזה יש לבחון את ההיגוי לא אל מול מטלה שכזו.

 

קשיים טכניים בהיגוי

השמטות באמצע המילה

היעדר וחוסר עיצורים מסויימים

החלפות בין עיצורים:

 

Fronting- החלפה בין אחוריות לקדמיות, במקום להגות K, G, נשמע D

Lisping- בריחת הלשון החוצה מבין השיניים- במקום SH, נשמע S

Stopping- עיצור חוכך הופך לעיצור פוצץ 

בעיה בהפרדת קוליות- עיצורים לא קוליים הופכים קוליים, בייחוד החוככים שורקים. כך, במקום Sh, S, Tz, F נשמע משהו קולי ומודגש יותר, – J למשל במקום Sh

 

 

 

SPECIAL INTRODUCTIONARY GIFT

10 FREE CREDITS

(worth $300)

Use it to get 10 FREE speech evaluations. Whenever you want, for whoever you want!

Just create your account, credits are automatically applied to your account!

This is time limited offer, it can end anytime. So don't hesitate, register now. Do you know a non-verbal child or child with speech deficit - let them know about this offer!