סוגיות בניתוח התנהגות

ניתוח התנהגות הוא כלי שימושי בעולם הטיפולי הבא לידי ביטוי בעיקר בטיפול בהפרעות התנהגות ובעשורים האחרונים בטיפול באוטיזם. קיים שוני מהותי בין ילדים עם הפרעות בהתנהגות לבין ילדים עם אוטיזם ולכן יש לבחון את אופן השימוש בניתוח ההתנהגות בשני המקרים. על מנת להבין לעומק את ההבדלים ואת השימוש הנכון שיתן לעשות בניתוח התנהגות , נשאל את עצמנו מהי התנהגות?

Dictionary.com

האופן בו אדם מתנהג

הפעולה או התגובה של אדם או חיה לגירוי פנימי או חיצוני.

Merriam-Webster’s Online Dictionary, 10th Edition

ביצוע פעולה בדרך מסוימת

 הדרך בה אדם מוביל את עצמו

כל דבר שאורגניזם עושה הקשור לתגובה ופעולה

התגובה של האדם,קבוצה או מין כלשהו לסביבה.

 

Cambridge International Dictionary of English

לפעול בדרך מסוימת או לפעול באופן המקובל על החברה.

 

Cambridge Dictionary of American English

לפעול בדרך מסוימת או לפעול בדרך הנחשבת נכונה.

סיכום הגדרה

קימות הגדרות רבות ומגוונות למונח התנהגות. התנהגות היא תוצר סופי של תהליך הקלט (עם או בלי עיבוד הנתונים) ויכולה להיות תגובה לגירוי כלשהו או החלטת פעולה בסיום תהליך, תוך התייחסות לסביבה. הגירוי היוצר את ההתנהגות יכול לבוא ממקור פנימי או חיצוני. התנהגות היא גם אופן ביצוע הפעולה ולא רק עצם ביצוע הפעולה. הגדרות מסוימות מגדירות התנהגות כאירוע שיש לו הסכמה חברתית.

נסכם התנהגות כתוצר סופי של קלט (גירויים פנימים וחיצונים) המתבטא בתגובה או פעולה, בעלת טווח איכות וקיימת הסכמה חברתית לאופן התרחשותה. 

סוגי התנהגות

מאחר וקיימים סוגי קלטים שונים קיימים גם סוגי פלטים שונים ולפיכך סוגי התנהגויות שונים לפי הפלטים וברבדים שונים. ננסה להגדיר שתי קטגוריות שונות של התנהגות:

  1. התנהגויות יסוד – התנהגות אשר לאורגניזם אין בחירה לגבי אופן התנהלותה או המכילה מרכיבים פיזיולוגים שהשפעת האורגניזם עליהם מוגבלת.
  2. התנהגות יישומית – אופי ביצוע הפעולה ביחס למוסכמות החברתיות וגורמי ההנעה של הפעולה.

התנהגויות יסוד :

  1. התנהגות מוטורית – ההיבט המוטורי-פיזיולוגי בפעולה המתבצעת – פעולת השרירים בזמן הליכה, דיבור, זריקת כדור לסל, נסיעה באופניים, כתיבה.
  2. התנהגות על רקע תחושתי – ההיבט התחושתי-פיזיולוגי המשפיע על הפעולה המתבצעת.
  3. התנהגות שפתית – פעולה המביעה יכולת שפתית הרצפטיבית והאקספרסיבית במגוון תחומי השפה.
  4. התנהגות קוגניטיבית – פעולה המביעה יכולת חשיבתית קוגניטיבית.
  5. התנהגות חברתית – פעולה המביעה יכולת פיזיולוגית ליצירת קשרים חברתיים והבנת מצבים חברתיים.
  6. התנהגות רגשית – פעולה המושפעת בעיקר ממצב רגשי קיצוני.

התנהגות יישומית :

מוסכמה חברתית – ההתנהגות הנלמדת היא חלק מניתוח ההתנהגות הכולל של פעולה כלשהי. לכל פעולה יש מרכיבים של כל התנהגויות היסוד. ההתנהגות הנלמדת מלמדת על הקשר בין המקובלות החברתית של אופן ביצוע הפעולה להחלטת הפרט על אופן ביצוע הפעולה. “הילד התנהג בצורה טובה” – כלומר, נענה לדרישות וציפיות הסביבה.

גורמי הנעה – חלק מהגורמים המשפיעים על עצם קיום פעולה ואיכות קיום הפעולה הם גורמי ההנעה. גורמי ההנעה מופיעים בכל פעולה ומשפיעים על אופיה.

על מנת להבין את ההבדל בין סוגי ההתנהגות השונים ננתח שני מקרים:

ניתוח יכולת כתיבה:

תיאור מקרה – הילד מחזיק את כלי הכתיבה באחיזת קוואטרי פוד גבוהה, הקו אינו ברור, אינו חזק דיו ואינו ישר. המורה מציגה מטלה בפני הילד – צייר 10 קווים ישרים ברציפות.

התנהגות יישומית – הילד נענה לדרישת המורה לעשות 10 קווים ישרים ברציפות – התנהגות נלמדת טובה. לא מחייב הצלחה בביצוע של המטלה מבחינה איכותית.

התנהגות תחושתית – הילד אינו מרגיש את העפרון בצורה תקינה – התנהגות לקויה על רקע תחושתי .

התנהגות מוטורית – לילד חולשה בחגורת הכתפיים המפריעה לכתיבה רציפה והפעלת כוח על כלי הכתיבה – לקות בהתנהגות המוטורית.

ניתוח מצב

ילד יושב בכיתה ומדבר אל עצמו ללא הפסקה במלמול חרישי ואינו לומד.

התנהגות יישומית – יתכן והילד לא הפנים את כללי ההתנהגות המקובלים בכיתה.

התנהגות קשב – יתכן ולילד קשיים בויסות גירויים והמלמול הוא הדרך שלו להתמקד.

התנהגות שפתית – יתכן והמלמול הוא דרך הלמידה של הילד את השפה.

התנהגות חברתית – יתכן והילד מתקשה בשהייה עם הרבה ילדים בכיתה והוא מתנתק דרך מלמול בלתי פוסק.

התנהגות תחושתית – יתכן ולילד צורך בגירוי תחושתי אודיטורי רב והוא מספק זאת לעצמו ע”י מלמול בלתי פוסק.

התנהגות רגשית – יתכן ולילד יש צורך/דחף לבצע את הגירוי הזה ולמרות שהוא מבין את הכללים המקובלים הוא מתקשה להפסיק את המלמול.

גורמי הנעה – יתכן והשיעור אינו מענין את הילד וזו דרכו להראות זאת.  

למעשה, בניתוח התנהגות נבדוק את כל המרכיבים המצוינים לעיל ואז נוכל להחליט על דרך פעולה לשינוי ההתנהגות או התייחסות כלשהי כלפיה.

הדרך המקובלת והנטייה הבסיסית הן לבחון את ההתנהגות היישומית בעלת המוסכמה החברתית ולפעול לאורה. כאשר לפעמים קשה להבחין במרכיבים הפיזיולוגים התורמים לתופעה הנצפית ונוח מאד לפעול לאור הסימפטום החברתי. בטיפול בילדים עם לקות מורכבת התפתחותית על רקע נוירולוגי לעיתים קרובות אין הדבר מספיק. 

גורם מניע לעומת מחזק

גורם מניע (motive) הוא ישות (כמו צורך, רצון,רגש, דחף ועוד) אשר גורם לאדם לפעול. ישנם גורמים מניעים שונים. אחד מהגורמים המניעים הוא המחזק ((Reinforcement .

מחזק – ארוע או מצב אשר מגביר את ההיארעות של תגובה לגירוי מסוים .

המחזק הוא גורם מניע לניסיון למידה. לא כל גורם מניע הוא מחזק. 

הגדרות של אנשי מקצוע שונים לניתוח התנהגות:

Behavior modification assumes that observable and measurable behaviors are good targets for change. All behavior follows a set of consistent rules. Methods can be developed for defining, observing, and measuring behaviors, as well as designing effective interventions. Behavior modification techniques never fail. Rather, they are either applied inefficiently or inconsistently, which leads to less than desired change. All behavior is maintained, changed, or shaped by the consequences of that behavior. Although there are certain limits, such as temperamental or emotional influences related to ADHD or depression, all children function more effectively under the right set of consequences. Reinforcers are consequences that strengthen behavior. Punishments are consequences that weaken behavior. Students’ behaviors are managed and changed by the consequences of classroom behavior. To manage behavior through consequences, use this multistep process:

  1. The problem must be defined, usually by count or description.

    2. Design a way to change the behavior.

    3. Identify an effective reinforcer.

    4. Apply the reinforcer consistently to shape or change behavior.

Mather, N., & Goldstein, S. (2001).

Learning Disabilities and Challenging Behaviors:

A Guide to Intervention and Classroom Management(pp. 96-117).

Baltimore: Paul H. Brookes Publishing Co.

התנהגות רצונית מול התנהגות לא רצונית

התנהגות רצונית קשורה בבחירה של האדם. הוא בוחר להתנהג כך ואחרת בהתאם לכוחות הפועלים עליו באותה החלטה. דוגמאות.

התנהגות לא רצונית – התנהגות שאינה נתונה לבחירתו של האדם.

 עיצוב התנהגות רצונית – השפעה ישירה על הבחירה של האדם, שימוש בהתנייה והגדלת המוטיבציה לבחור בדרך זו או אחרת.

עיצוב התנהגות לא רצונית – אין השפעה ישירה על ההתנהגות שאינה רצונית משום שהאדם אינו שולט על ההתנהגות שינוי מוטיבציה לא ישנה את ההתנהגות. עיצוב התנהגות שאינה רצונית יכול להביא להפניית הקשב להתנהגות ולנסיונות מצד האדם לשנות אותה.

SPECIAL INTRODUCTIONARY GIFT

10 FREE CREDITS

(worth $300)

Use it to get 10 FREE speech evaluations. Whenever you want, for whoever you want!

Just create your account, credits are automatically applied to your account!

This is time limited offer, it can end anytime. So don't hesitate, register now. Do you know a non-verbal child or child with speech deficit - let them know about this offer!