שימוש בבריכה כסביבה טפולית עבור ילד עם דיספרקסיה קשה

רקע

פעילות גופנית יכולה לשמש כסביבה תומכת התפתחות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. המאמר עוסק בתיאור מקרה של ילד עם אפרקסיה (הפרעה בתכנון תנועה) ורבלית וכללית, והשימוש שנעשה בטיפול בשחייה כסביבה תומכת התפתחות עבורו. 

אפרקסיה היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בקושי בביצוע תנועה מורכבת באופן מתוכנן לפי בקשה. האפרקסיה יכולה להופיע על רקע אטקסיה (קושי בתיאום תנועה), הפרעות תחושה, קשי הבנה או פגיעה מרכזית אחרת. קיימים סוגים שונים של אפרקסיה הנובעים ממנגנונים שונים ( תפיסתית, מוטורית, תפיסתית-מוטורית). קיימים סיווגי אפרקסיה לפי אזור הפגיעה – אפרקסיה של הגפיים העליונות, אפרקסיה של הגפיים התחתונות או אפרקסיה של הדיבור.  

ילד בן 6 הסובל מאפרקסיה כללית נראה מסורבל מאד בתנועתו, מתהלך בבסיס הליכה רחב ומתקשה לרדת מדרגות רגל אחר רגל. הילד יתקשה מאד לקפוץ בשתי רגלים, יתקשה במיומנויות כדור בסיסיות כגון מסירה, תפיסה ובעיטה, ויתקשה בעמידה על רגל אחת. הפגיעה האפרקסית תתבטא גם ביכולות גרפו-מוטוריות ירודות ובפגיעה במיומנויות אישות כגון שימוש בסכו”ם, הלבשה, מיומנויות הקשורות להגיינה ועוד. התפקוד הכולל של ילד הסובל מאפרקסיה יהיה נמוך וזאת על רקע מוטורי בעיקר. אפרקסיה התפתחותית מלווה בדרך כלל בקשיים התפתחותיים נוספים מולדים כגון הפרעות קשב וריכוז, קשיים קוגניטיבים או הפרעות בשפה. לאפרקסיה יש השפעות התפתחויות נלוות בתחום הקוגניטיבי, תקשורתי, חברתי ורגשי. אי היכולת להתפתח מבחינה מוטורית כמו בני הגיל המקבילים מביאה להימנעות מפעילויות חברתיות שונות, ירידה חדה בביטחון העצמי , בעיות התנהגות על רקע רגשי, דחייה חברתית ועקב כך עיכוב בהתפתחות שפה.  

אחת מהגישות הטיפוליות אצל ילדים עם צרכים מיוחדים היא שימוש בסביבה תומכת התפתחות. לסביבה זו נושא מרכזי מוביל אחד כגון אומנות פלסטית (ציור,פיסול), טבע, שירה, פעילות חברתית או ענף ספורט. הילד עוסק בעיקר בפעילות הספציפית, מתמחה בה ומרגיש נוח מאד ובשליטה מלאה בתחום העיסוק הספציפי. דרך תחום העיסוק הספציפי ניתן ללמד את הילד את מרב מיומנויות היסוד הקוגניטיביות, חברתיות , כישורי חיים, מוטוריות, התנהגותיות, תקשורתיות ורגשיות. היתרון בעבודה בגישה כזו היא ההתחברות המלאה של הילד לפעילות ובניית מוטיבציה רבה להתפתחות ולמידה. נושא הסביבה יהיה בדרך כלל התחום בו הילד מצטיין על מנת לאפשר לו להתפתח דרך הכוחות החזקים שלו.    

שחייה יכולה להוות סביבה תומכת התפתחות. למים יש השפעה תרפויטית רבה, הילד עם הקשיים המוטורים יכול לבצע במים פעולות שהוא אינו יכול לבצע מחוץ למים עקב כוח הכבידה, המים מעניקים תחושה טקטילית רציפה ומרב הילדים אוהבים מאד להימצא בסביבה כזו. באמצעות המים ניתן לפתח כוח, שליטה בנשימה, בטחון עצמי, תחרותיות, הבנת שפה, כישורי חיים ועוד. קיימים מוסדות טיפוליים אשר הטיפול במים הוא חלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפול של הילד כגון בית איזי שפירא ברעננה.

תיאור המקרה

רועי (שם בדוי) מאובחן כבעל אפרקסיה התפתחותית של הדיבור (CAS- childhood apraxia of speech) ובעל הפרעה בקשב וריכוז ובעיות התנהגות. בנוסף לאפרקסיה השפתית הבולטת לרועי הייתה מסורבלות מוטורית וקשיים תפקודיים רבים על רקע מוטורי. רועי לא יכל לעלות ולרדת מדרגות רגל אחר רגל והעדיף להימנע מכך. רועי לא היה מסוגל לזרוק כדור, לבעוט בכדור, לקפוץ, לעמוד על רגל אחת, לרוץ או להשחיל חרוז על חוט. רועי לא יכל להחזיק כלי כתיבה ביד ולשרבט. האפרקסיה באה לידי ביטוי בכל תפקוד מוטורי גס או עדין. בניגוד ליכולת המוטורית החלשה רועי היה מסוגל לקרוא ולבנות משפט ממילים כתובות. עדות זו על אינטליגנציה תקינה חזקה את הדיסוננס בין היכולות הקוגניטיביות האצורות בפנים ליכולת המוטורית הדלה לבטא ולפתח אותן. על רקע הדיסוננס שנוצר צבר רועי תסכולים רבים שהביאו הפרעות התנהגות קשות, התפרצויות זעם והימנעות מפעילות ועשייה.

 רועי הגיע לטיפולי בגיל 6 ללא יכולת לדבר ועם בעיות התנהגות וקשב קשות ביותר. הטיפול בשנים הראשונות התמקד בהפקת צלילים ובניית דיבור ושפה במקביל לתרגול מוטורי כללי שכלל ריצה, תרגילי שיווי משקל, משחקי כדור שונים, ניתור , עמידה על רגל אחת, חיזוק שרירים ועבודה גרפו-מוטורית. יעדי העבודה המוטורית היו ללמד את רועי מיומנויות יסוד מוטוריות על מנת לשפר את התפקוד החברתי וכישורי החיים (אכילה, לבוש, הגיינה). בעקבות עבודה קשה ומאומצת של מספר שנים ובשיתוף מלא של ההורים רועי החל לדבר, ושיפר את יכולותיו המוטוריות, חברתיות, תקשורתיות וקוגניטיביות ללא הכר. רועי השתלב בבית ספר רגיל בכיתה רגילה עם סייעת והחל להתקדם במסלול הנורמטיבי לבני גילו. בשנה הרביעית לעבודה עם רועי ההורים ביקשו להכניס לתוכנית הטיפול שחייה בבריכה. רועי התנסה במשך שנתיים בטיפול בבריכה בו הוא למד לשלוט בנשימה, לצלול, לעשות בועות במים והסתגל לחבישת משקפת. רועי למד “לשרוד” שהייה במים עמוקים ולא חשש מכניסה למים. ההורים רצו ללמד את רועי שחייה.

ללמד ילד עם אפרקסיה מוטורית קשה לשחות לפי סגנון מובנה היא משימה לא קלה. באופן טבעי הסגנון המועדף ללמידה יהיה סגנון חתירה משום שהתנועה אינה סימטרית ואין צורך בתיאום תנועה רב בין פלג גוף עליון לתחתון. הבחירה אינטואיטיבית שנעשתה עבור רועי הייתה סגנון החזה דווקא משום הסימטריות בתנועה וההסתמכות על תנועת הרגלים ככוח מניע. לרועי היה קושי רב בויסות כוח כך שבסגנון חופשי הוא לא היה מצליח להפעיל מספיק כוח עם הידיים על מנת להתקדם.

השנה הראשונה

מתוך ניסיון קודם בעבודה עם רועי היה ברור הצורך לתרגל שחייה ב”יבש”, ללמד את התנועות מחוץ למים. נבנתה תוכנית התערבות בבית שכללה אימון לביצוע תנועות הידיים והרגלים. כל יום תורגלו תנועות אלו מאות פעמים על מנת שהתנועה תהפוך להיות אוטומטית. בד בבד התחלנו להתאמן פעם בשבוע בבריכה. האימון הראשוני הוקדש לתנועות הידיים במים כאשר ביצוע התנועות היה assisted-active  , החזקתי לרועי את הידיים ועשינו את התנועות ביחד במים מאות פעמים. השלב הבא היה לימוד תנועות הרגלים במים כאשר רועי מחזיק את קיר הבריכה. התבצעו תנועות פאסיביות של הרגלים עד אשר רועי למד את התנועה. השלב השלישי היה למידת תזמון הנשימה עם עבודת הרגלים והידיים בנפרד. כאשר רועי השתלט על שלושת המרכיבים הללו בנפרד התחלנו לבצע אותם תוך כדי התקדמות כאשר אני אוחז בו מתחת לבטנו על מנת להציף אותו ומאפשר לו להתמקד כל פעם במשימה אחרת. 

על מנת לבצע תנועת רגלים אפקטיבית בשחיית חזה יש לדחוף חזק עם הרגלים לאחור. תנועת הרגלים של רועי הייתה חלשה ואיטית מאד (ולא בגלל חולשה אלא בשל ויסות כוח לקוי). על מנת לשפר נקודה זו, צללתי מאחוריו החזקתי את רגליו מתחת למים תוך כדי השחייה ועזרתי לו לבצע את התנועות. על מנת ללמד אותו את קצב התנועה הנכון עשיתי פסיליטציה ליישור הרגלים על ידי כיפוף מהיר שלהן. התגובה של רועי לכיפוף מהיר של הרגלים הייתה יישור חזק בהתאם למהירות הכיפוף. אחרי מספר חודשים של אימונים מהסוג הזה רועי החל לפתח את סגנון החזה. הוא החל לדחוף חזק יותר עם הרגלים ולכן היה מסוגל להציף את עצמו ולהתקדם. בסוף השנה הראשונה שכללה 40 שיעורים לערך רועי שחה 25 מטר חזה ב 1:30 והיה מסוגל להתמיד בשחיית 50 מטר חזה ללא הפסקה.

השנה השנייה

בתחילת השנה רועי נכנס לקבוצת שחייה של בני גילו באגודה העירונית והשתלב באימוני השחייה שלהם בתיווך של אימו. המטרה העיקרית של אימוני השחייה מלכתחילה הייתה להגיע לשילוב חברתי דרך השחייה ומטרה זו הושגה אחרי שנה של לימוד ואימון. בשנה השנייה המיקוד באימוני השחייה היה על שני נושאים: שיפור סגנון שחיית חזה ולימוד סגנון החתירה. רועי העלה את נפח האימון מ 250 מטר באימון ל 400 מטר. מהירות שחיית החזה למרחק 25 ו50 מטר השתפרו מאד ועדיין נעשתה עבודה של אימון “יבש” בבית צורך תרגול שחיית חזה.

לימוד סגנון החתירה החל בבית בתרגול “יבש” של תנועת הידיים, סיבובי ידיים לפנים. רועי התקשה מאד להבין את כיוון התנועה החדש של הידיים. נעשה תרגול של אלפי חזרות באופן יומיומי במשך מספר חודשים ותרגול מקביל בבריכה על מנת להביא ללמידה של תנועת הידיים. רק בסוף השנה רועי הצליח להבין את תנועת הידיים והצליח לבצע אותה במים. בסוף השנה התקיימה תחרות שחייה אזורית של בתי הספר. רועי זכה במקום השלישי בקבוצת גילו עם תוצאה של   51 שניות ב 25 מטר חזה, הישג מרשים לכל הדעות.

השנה השלישית

השנה השלישית התאפיינה בדגש על לימוד סגנון החתירה ושיפור נוסף של סגנון החזה. נפח האימונים גדל ל 600 – 500 מטר שחייה באימון. רועי למד את תנועת הרגלים שחיית חתירה ולבצע שילוב חלקי של תנועת הידיים עם תנועת הרגלים. רועי למד להטות את הראש הצידה בזמן הוצאת הראש מהמים ולמד לתזמן את הנשימה עם תנועת הידיים. רועי השיג תוצאה של 25 מטר חתירה עם סנפירים ב 32 שניות והיה מסוגל לשחות 50 מטר חתירה עם סנפירים.

 המיקוד בשיפור סגנון החזה היה בביצוע תנועות ארוכות ויעילות יותר, שיפור עוצמת דחיפת הרגלים, שיפור תזמון הנשימה ותנועת הידיים ושיפור הקשה בזמן השחייה. לימוד השחייה הפך לאימון שחייה עם נפח אימון, זמני מנוחה בין תרגולים ובניית מבנה אימון ספורטיבי ולא טיפולי. התוצאות לא אחרו לבוא. רועי סיים 50 מטר חזה ב 1:19 דקה ו 25 מטר חזה ב 34 שניות. הסגנון השתפר מאד ונראה מתאים יותר לשחיין מאשר לילד עם אפרקסיה קשה.  

לאימון השחייה היו מטרות נלוות מעבר לצד המוטורי-ספורטיבי. רועי למד להתלבש לבד במלתחות, להתנהג בצורה נאותה בסביבה חברתית, לדחות סיפוקים, לפתור בעיות שהתעוררו במצבים שונים, ליצור תקשורת עם הסביבה (בדרך כלל עם שחיינים אחרים בתוך המים או במלתחות) וחל שיפור משמעותי בקשב ובניצול הזמן. רועי למד להקשיב למאמן הנמצא מחוץ למים ולא היה צריך את הקרבה הצמודה של המטפל בתוך המים קרוב אליו. עם השנים פחתו התקפי הזעם של רועי בבריכה שהיוו מכשול גדול מאד בלמידה.

השחייה תרמה לרועי לפיתוח היכולות המוטוריות והעלאת הביטחון העצמי. רועי בנה לעצמו מקור כוח וביטחון עצמי דווקא בתחום בו הוא חלש, התחום המוטורי, וההישג הזה תרם לו בתחומים רבים אחרים; חברתי, התנהגותי, כישורי חיים, תקשורתי, פתרון בעיות וקשב. הבריכה הייתה במקרה זה סביבה תומכת התפתחות, סביבה דרכה הילד מתפתח בתחומים שונים דרך ציר מרכזי אחד, במקרה זה השחייה. זוהי דוגמא טובה מאד לתרומה הרב תחומית שיכולה להיות לתחום עיסוק ספורטיבי בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.  

SPECIAL INTRODUCTIONARY GIFT

10 FREE CREDITS

(worth $300)

Use it to get 10 FREE speech evaluations. Whenever you want, for whoever you want!

Just create your account, credits are automatically applied to your account!

This is time limited offer, it can end anytime. So don't hesitate, register now. Do you know a non-verbal child or child with speech deficit - let them know about this offer!