במסכת סנהדרין ק"ה נאמר "מתוך שלא לשמה בא לשמה". משמע, אדם שלומד תורה רק על מנת לקבל את השכר על כך, לאחר זמן מה הוא

חשיבות הנושא במהלך ביצוע טכניקות טיפוליות שונות עולה השאלה מתי נרכשה המיומנות הספציפית? מהי הצלחה של התרגיל הספציפי? מהי הצלחה רחבה יותר של הטיפול? מהו

לחלק מהקוראים השורות הבאות לא יהיו נעימות או יעוררו רגשות מעורבים וזה יהיה מובן. המאמר עוסק בנקודה רגישה ונפיצה בתחום הטיפול הפרא הרפואי. אין הכוונה